לסחוב על הגב או ללמד ללכת/ ד"ר קורל שחר
לאורך ההיסטוריה של לימודי ומחקרי ההוראה, ראו החוקרים וכותבי התוכניות חשיבות גבוהה לתיווך המידע, להקניית החומר ולכתיבת מערכי שיעור או פעילויות שמתמקדות בתוכן הלימודי. רק כ-20% מכלל המחקרים והתכניות עוסקים בבניית מיומנויות לאורך זמן לא רק של למידה, אלא גם של קשב, וויסותים, חשיבה סביב למידה, מיומנויות חברתיות יומיומיות וכדומה. מהות הנוירו-פדגוגיה ותרפיה המקדמות (שחר, 2018) יושבת על בסיסים חשובים אשר מסתכלים על שנות הגן ובית הספר כשנים בהן יש לבנות ולחזק את התפקודים המוחיים באופן יומיומי ועקבי, אשר אחראיים על וויסות עצמי, וויסות רגשי, קשב, חשיבה חיובית, יוזמה, קבלת החלטות, מיומנויות חברתיות, ביטחון עצמי ויכולות לימוד עצמאיות ובצוות.
אנחנו לא מדברים על פעילויות חברתיות יזומות או מידי פעם ללמד אסטרטגיה לימודית כזו או אחרת, אנחנו מדברים על שפה מתמשכת אשר יוצרת שינוי משמעותי ועקבי בתפקודים המוחיים של ילדי הגן ובית הספר.
אחד היסודות האלו הינו העצמאות, כאשר השאלה המובילה בו הינה: האם אני סוחב את התלמיד על הגב או מלמד אותו ללכת. בכתבה זו נעסוק בהיבט זה של הנוירו-פדגוגיה המקדמת.
- סוחב/ת על הגב או מלמד/ת ללכת?
השאלה הזו פותחת לצוות החינוכי עצמאות בהבנה האם הם פועלים בהורה מסורתית או בנוירו-פדגוגיה מקדמת. לסחוב על הגב אומר שאני מלמדת באופן שלא מלמד את התלמיד לעשות את אותה הפעולה באופן עצמאי ולא מקדמת את התפקודים המוחיים תוך-כדי. כך לדוגמה, כאשר מורה נכנסת ומלמדת חומר לימודי ולא מלמדת את התלמידים ללמוד את הנושא בעצמם (כולל כל המיומנויות הנדרשות לכך)- היא פועלת בהוראה המסורתית ולא בנוירו-פדגוגיה מקדמת. זה אולי נשמע מוזר, מה זה אומר שמורה נכנסת לכיתה ולא מלמדת את החומר עצמו- הרי לשם כך יש מורות.. אבל האמת שלא לשם כך יש צוותים חינוכיים, הצוותים החינוכיים לא נועדו ללמד תכנים לימודיים- הם נועדו כדי לעצב את מוחות התלמידים בצורה הטובה ביותר שיש. אני קוראת לצוותים החינוכיים- מעצבי מוחות, הרי שזהו תפקידם האמיתי. מוח התלמיד אחראי על כלל יכולותיו הרגשיות, ההתנהגותיות, החברתיות, הניהוליות והלימודיות. כאשר מעצבת מוחות נכנסת לכיתה, מלמדת את התלמידים כיצד לקרוא את החומר הלימודי באופן שיבינו אותו, כיצד הם יכולים ללמד את החבר שלצידם את החומר, כיצד הם שואלים עליו שאלות, כיצד הם מחפשים הבהרות ברשת האינטרנט, כיצד הם בוחנים את עצמם על החומר, כיצד עובדים בצוות מבחינה חברתית ורגשית, כיצד תוך כדי ממקדים קשב בזמן שהצוותים האחרים לומדים גם כן יחד ורק אז עושה איסוף של הנושא שהתלמידים למדו ומעשירה אותם- שם מעצבת המוחות פועלת כמעצבת מוחות ובנוירו-פדגוגיה מקדמת ושם נראה את הקפיצות וההתקדמות המשמעותית ביותר של כלל התלמידים!
- חיזוק תפקודים מוחיים
אחד התפקידים החשובים של מעצבת מוחות הינו להבין אילו מיומנויות ותפקודים מוחיים עליה לשפר אצל כלל התלמידים ואצל כל אחד מהם ולוודא שבמהלך כל יום לימודים היא מבססת את דרכי ההוראה באופן שמקדם תפקודים ומיומנויות אלו. כך לדוגמה, אם אנחנו מבינים שכדי שתלמיד יוכל להצליח בלימודיו, עליו לבנות ולחזק מיומנויות קשב ואנחנו מבינים שתלמידים נמצאים במיקום שונה על סקאלת יכולות הקשב שלהם (מתפקוד קשב גבוה ועד תפקוד קשב נמוך) ועליה לחזק את כלל התלמידים- מעצבת המוחות תיצור מיפוי תלמידים לפי יכולות הקשב שלהם (קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ובקרת הקשב) ולאחר מכן תשלב אימוני ותרגולי קשב במהלך השיעורים והפעילויות הלימודיות. כך לדוגמה, למידה בקבוצות ומיקוד קשב בצוות/קבוצה בה אני עובד/ת- הינו אימון קשבי חשוב מאוד להפחתת מוסחות ושיפור הקשב הסלקטיבי.
היות והמוח צריך תרגול עקבי ובתדירות גבוהה כדי להשתפר- עבודה בקבוצות או צוותים מידי יום יש בה כדי לשפר משמעותית את הקשב הסלקטיבי של התלמידים.
בכתבות הבאות, ננסה לקחת בכל פעם מיומנות או תפקוד מוחי אחר, ולעזור לכם מעצבי המוחות- לדעת כיצד לעבור לנוירו-פדגוגיה מקדמת שתקדם משמעותית את התלמידים שלכם (וגם אתכם באופן אישי).
התכנית שלנו 'נוירו-פדגוגיה מקדמת' נמצאת במאגר התכניות של משרד החינוך- תחת תכניות הכלה והשתלבות. רוצים לשמוע עליה יותר? מוזמנים ליצור איתנו קשר!
