התפרצויות כעס או זעם של ילדים יכולות להיות קשות מאוד גם לילדים וגם להורים. הורים רבים מוצאים את עצמם מתוסכלים ומרגישים שלא משנה מה הם עושים, הילד ממשיך שוב ושוב להתפרץ ולכעוס בעוצמות גבוהות ולאורך זמן. אז מה מרגיע את הילדים ומה עוזר להם להימנע מהתפרצויות הזעם? כמה דברים שחשוב לדעת:
- ילדכם אינם עושים זאת בכוונה
הורים רבים משתמשים במשפטים כמו: "איזה ילד מעצבן", "הילדה שלנו פשוט אוהבת להציק", "הוא נהנה מלסובב אותנו". חשוב שתדעו- הילד שלכם לא מתרפץ בכעס בכוונה, האמינו לי שהוא היה רוצה להישאר רגוע, הוא פשוט לא מצליח. זה לא יעזור שתלמדו אותו לספור עד 10 או שתענישו אותו- אין לו כרגע את הכלים להפסיק לכעוס בעוצמה כל כך חזקה.
- דוגמה אישית
תארו לכם שאתם נכנסים למקום שכולם צועקים וכועסים בו לפחות פעם ביום- האם הייתם מצליחים להישאר רגועים או שבשלב כלשהו הייתם מתחילים
לצעוק ולכעוס גם בצורה דומה? הדוגמה האישית והאווירה בבית הן
אבני היסוד לגבי שינוי אצל ילדים. נכון שקשה לכם לא לכעוס ולצעוק כשהילדים מציקים/רבים/ לא מקשיבים, אבל חשוב שתזכרו- הדוגמה שתתנו לילדיכם לגביי הדרך בה אתם מתמודדים עם קושי- היא משמעותית מאוד לדרך בה הוא ינקוט. מישהו חייב לפתוח את המעגל, ובדרך-כלל אלו ההורים שפותחים את המעגל והילדים עושים את השינוי בעקבותיהם.
- גבולות לצד העצמה
כדי שילדים יפסיקו עם התפרצויות זעם, הם צריכים מצד אחד שיהיו להם גבולות ברורים ושתעמדו בהם ומצד אחד שיעצימו את המעשים הטובים שלהם. זכרו את האיזון הזה- הוא חשוב! מרבית הילדים בעלי התפרצויות כעס, הם ילדים שהגבולות לא היו ברורים להם בעבר או עדיין לא ברורים להם. נסו לבחון את הדרך בה אתם מציבים גבולות- יש בה הרבה כדי לתת תשובות חשובות.
- התמדה
כל שינוי לוקח זמן. יש ילדים שמגיבים לשינוי תוך מספר ימים ויש ילדים שלוקח להם קצת יותר- אבל אם יש לכם את הכלים הנכונים ואתם מתמידים בהם- החיים המשפחתיים חוזרים להיות רגועים, מהנים ויציבים. אני עובדת עם הורים וילדים כבר 15 שנים- בהן ליוויתי משפחות רבות סביב התפרצויות זעם (כמו גם נושאים נוספים חשובים). ברגע שההורים התחילו ליישם את הכלים שנתתי להם- השינויים לא איחרו לבוא והבית נרגע.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
למה ילדכם מסרב ומתנגד ואיך תשנו את זה- לחצו כאן להמשך קריאה
התכנית המלאה לטיפול בהפרעת קשב אצל ילדים ללא כדורים- לפרטים נוספים לחצו כאן
