ניהול והובלת כיתה מתחיל קודם כל בחמישה כללי הזהב האלו:
כחלק מהמדריך הצמוד לצוותים חינוכיים, החלטתי מעתה להעלות את כל תכני המדריך גם פה באתר. לפניכם חמישה כללי הזהב שכל מורה, גנן/ת, מנהל/ת בי-ספר ואשת/איש חינוך חייב להכיר. כל חמישה הכללים מבוססים על מאות מחקרים בתחום מהעשור האחרון.
1- מספיקה צעקה אחת בשבוע של צוות חינוכי כדי להעלות רמות חרדה אצל תלמידים, להפחית תחושת מסוגלות, להגביר אלימות פיזית ומילוליות, להגביר הפרעות במהלך השיעור, להפחית הישגים ולהפחית שביעות רצון של המורה שצועק/ת. כל אלו עקביים מאוד בתוך המחקרים בתחום ההוראה. למה זה קורה? הדבר הראשון הוא עקרון המודלינג- התלמידים לומדים יותר מהפעולות שאנחנו עושים מאשר מה שאנחנו אומרים ומסבירים. ברגע שאנחנו כצוות חינוכי משתמשים באקט של איבוד שליטה או הפחדה ברגעי קושי- הויסות העצמי של התלמידים יורד והם לומדים להגיב באופן דומה כאשר הם נתקלים בקושי. כך יהיה כשקשה להם להתאפק בזמן השיעור מלדבר, כך יהיה כשהם יחוו תסכול עם חברים או בזמן למידה וכך יהיה בזמני קושי מול הצוות החינוכי. ברגע שאנחנו צועקים בכיתה- אנחנו מעכבים את יכולת הלמידה של התלמידים לאיפוק, הקשבה וסבלנות. דבר זה מלמד אותנו שגם אם קשה לנו כצוות חינוכי בכיתה- צעקות או הרמות קול חזקות הינו פתרון שגוי שעלינו לשנות ואתו באופן מיידי.
2- ציניות והערות שליליות נחוות אצל תלמידים כאל השפלה ואלימות. כך לדוגמה, "אדם לכדור הארץ", "כמה פעמים אני יכולה להגיד לך ש…", "למה אתה מציק לאדווה?" או כל משפט שהינו הערה לא חיובית מול הכיתה- נחווית אצל תלמידים כאלימה ומשפילה
