יש שני דברים מרכזיים שאני רוצה שתזכרו מהמדריך הזה:
1- טיפול בהפרעת קשב של הילד, מחייבת נוירו-הדרכת הורים של מומחי קשב, היות ובלי שינוי ודיוקים בהורות ובבית, ההפרעה עלולה להמשיך ולהחמיר.
נוירו-התפתחותית, אשר נמצאה כשכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-הספר היסודי (כיום נראה שההפרעה עומדת בשכיחות של 12% ואף יותר מכך במדינות שונות). ההפרעה נובעת מקשיים באחד מארבעת אזורי מערכת הקשב והיא יכולה להיות מולדת, אך היא יכולה להיגרם גם בעקבות גורמים סביבתיים, כדוגמת צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים, משך ואיכות שינה נמוכה בגילאים צעירים (תינוקות ופעוטות), עישון מאסיבי ליד הילד ועוד. בשלושה העשורים האחרונים התפתח תחום שיפור ושיקום תפקודי המוח (כמו גם שיפור מערכת הקשב), אשר כולל מחקרים רבים שבודקים תכניות התערבות שונות ואת השפעתם על המוח (בעזרת סריקות מוחיות). מחקרים רבים הולכים ומדייקים את דרך הטיפול הנכונה בהפרעה וחיזוק מערכת הקשב ומצביעים על שיפור משמעותי במערכת הקשב ובמערכות מוחיות תומכות ובכך גם את צמצום ההפרעה (מומלץ להיכנס לעמוד המאמרים מתחת לקטגוריית המכללה באתר, כדי לצפות במחקרים שונים מהתחום).
מערכת הקשב המתמשך (Sustained attention)- מערכת אשר אחראית על הקצאת משאבים קשביים לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע.
מערכת הקשב הסלקטיבי (Selective attention)- מערכת המאפשרת מיקוד קשב לגירוי חזותי או אודיטורי מסוים לאורך זמן, במקביל להתעלמות מגירויים מסיחים (כלומר שליטה במוסחות).
מערכת הכוונת הקשב (Orienting of attention)- מערכת זו אחראית על הפניית קשב למיקום מסוים במרחב החזותי, ניתוק קשר-עין והעברת הקשב למיקום אחר.
מערכת בקרת הקשב (Attention Executive)- מערכת בקרת-על אשר אחראית לפקח על כל המערכות הקשביות, על התארגנות במשימות, התמודדות במצבי קונפליקט, יכולת ביקורת עצמית במשימות ועוד.
כדי לאבחן ולטפל בהפרעת קשב והיפראקטיביות עליכם לדעת את הדברים הבאים:
- אבחון ראשוני אצל נוירולוג/ית:לרוב זהו אבחון ראשוני בלבד, שנשען על תסמינים התנהגותיים (שעלולים להיות קשורים להפרעות נוספות ולא רק לקשב). האבחון הראשוני יכול לשפוך אור על הכיוון, אך חשוב מאוד לא להסתמך רק עליו.
- במידה ואתם רוצים לקבל עבור ילדכם התאמות ממשרד החינוך- אתם זקוקים לאבחון פסיכו-דידקטי-לאחר נוירולוג שמאבחן חשד להפרעת קשב על-פי ה-DSM (אבחון לפי תסמינים התנהגותיים), יש צורך לעבור למכון שמתמחה באבחון פסיכו-דידקטי שמוכר על-ידי משרד החינוך. חשוב לדעת- אם המטרה שלכם היא טיפול ולא התאמות במשרד החינוך, הדבר המרכזי ביותר הוא לזהות את הקשיים על-ידי הערכת תפקודים ומשם לטפל.
- הערכת תפקודים וטיפול בהפרעה ובלקויות הלמידה, תוך התבססות על תחום שיפור ושיקום תפקודי המוח-זהו השלב החשוב ביותר- השלב שיעזור לחזק את מערכת הקשב ולצמצם את ההפרעה ולחזק יכולות לימודיות ולקויות ולצמצמם את הפערים הלימודיים. זהו שלב שכולל גם נוירו-הדרכת הורים וייעוץ משפחתי ע"י מומחה קשב. הסיבה לכך, היא שמחקרים רבים מראים שסגנון ההורות, הרגלים ביתיים, תקשורת בבית ועוד- נמצאו כמחמירים ואף יוצרים קשיים במערכת הקשב וסימפטומים של הפרעת הקשב.
בנוסף, ישנה עבודה עם הילד על תרגולי קשב, אסטרטגיות למידה שמחזקות את המוח, צמצום פערים לימודיים בדרך שמעלה את הביטחון העצמי ומורידה חרדת ביצוע ועוד.
כאשר נכנסים לטיפול בתחום שיפור ושיקום תפקודי המוח, לרוב אין צורך באבחון מקדים. במכון שלנו לדוגמה, אנחנו עורכים הערכת תפקודים שעוזרת לנו להבין אילו מערכות ואזורים חלשים יותר ולבנות בעזרת ההערכה תכנית טיפולית אישית לילד/ה. הטיפול נעשה באמצעות הדרכת הורים וייעוץ משפחתי, מפגשים עם הילד/ה, אימונים קשביים, אסטרטגיות למידה, עבודה רגשית וכולל גם הדרכה של הצוות החינוכי לגביי הלקות וקידום הילד בכיתה. בעזרת הטיפול, אפשר לחזק את האזורים במוח שחלשים ולאפשר חיזוק של מערכת הקשב, יכולות הלמידה, צמצום ההפרעה וצמצום לקויות הלמידה והקשיים הרגשיים הנלווים. - האם תרופות הן חלק מהטיפול?
טיפול בתחום שיפור ושיקום תפקודי המוח לא מערב תרופות. אם הילד נוטל תרופה, אנחנו לא מורידים אותה, אך הדגש הוא על שיפור תפקודי המוח (קשב, למידה ורגשי) עד שמרגישים שאין צורך בתרופה וניתן להורידה בהנחיית הרופא/ה המטפל/ת. מרבית הילדים יצליחו ללא טיפול תרופתי. בחלק קטן מהמקרים, על-מנת לגייס את כוחות הילד והמשפחה, ימליץ הרופא המטפל על מתן טיפול תרופתי לתקופה קצרה לצד הטיפול במכון (בעיקר כאשר התסמינים בעוצמה גבוהה מאוד ומשלבים הפרעה נוספת).
*חשוב לדעת! 40% מילדי הפרעת הקשב לא יכולים לקחת טיפול תרופתי מסיבות שונות ו-30% מהילדים שכן ייקחו- לא יחוו שינוי משמעותי. רק כ-10% מילדי הפרעת קשב צריכים לקחת באופן זמני או ממושך את התרופות. בכל מקרה, התרופות אינן פותרות את הפרעת הקשב, אלא יכולות באחוז מסוים של המקרים, להפחית תסמינים מסוימים למספר שעות. לכן, גם אם הילד מקבל טיפול תרופתי, ההורים והילד צריכים לעבור טיפול קשבי ומשפחתי שיגרמו לצמצום ההפרעה ולעלייה בהצלחות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של הילד!
ובכל מקרה, זיכרו שהחשיבות היא בפיתוח מיומנויות קשביות, לימודיות ורגשיות שישרתו את הילד שנים ויצמצו נזקים של הפרעת הקשב בעתיד. לכן, הדגש הוא על שיפור תוך בניית עצמאות של הילד ובניית המקום הרגשי החיובי שלו.
רוצים שנחזור אליכם? מלאו פרטיכם כאן:
מאמרים מומלצים בתחום:
Lange, K. W. (2020). The need for alternative treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder. Movement and Nutrition in Health and Disease, 4.
Sousa, S. S., Amaro Jr, E., Crego, A., Gonçalves, Ó. F., & Sampaio, A. (2018). Developmental trajectory of the prefrontal cortex: a systematic review of diffusion tensor imaging studies. Brain imaging and behavior, 12(4), 1197-1210.
Forbes, T. A., & Gallo, V. (2017). All wrapped up: environmental effects on myelination. Trends in neurosciences, 40(9), 572-587.
Hodel, A. S. (2018). Rapid infant prefrontal cortex development and sensitivity to early environmental experience. Developmental Review, 48, 113-144.
Roy, A., Hechtman, L., Arnold, L. E., Sibley, M. H., Molina, B. S., Swanson, J. M., … & Stern, K. (2016). Childhood factors affecting persistence and desistence of attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms in adulthood: results from the MTA. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(11), 937-944.
Noda, S., Shirotsuki, K., & Nakao, M. (2019). The effectiveness of intervention with board games: a systematic review. BioPsychoSocial medicine, 13(1), 1-21
תוכלו למצוא המלצות נוספות מתחת לקטגוריה 'מכללה' – מאמרים.
