אימון מוחי להפרעת קשב אצל ילדים

 
הורים אהובים,
כדי להתחיל ולדבר על זיהוי וטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (או בשמה הנפוץ בעברית- הפרעת קשב וריכוז), חשוב קודם להבין מהי ההפרעה.
 
הגדרה:
הפרעת קשב והיפראקטיביות, הקרויה באנגלית ( Attention Deficit Hyperactivity Disorder  ADHD), הינה הפרעה
נוירו-התפתחותית, אשר נמצאה כשכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-הספר היסודי (כיום נראה שההפרעה עומדת בשכיחות של 12% ואף יותר מכך במדינות שונות). ההפרעה נובעת מקשיים באחד מארבעת אזורי מערכת הקשב והיא יכולה להיות מולדת, אך היא יכולה להיגרם גם בעקבות גורמים סביבתיים, כדוגמת צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים, משך ואיכות שינה נמוכה בגילאים צעירים (תינוקות ופעוטות), עישון מאסיבי ליד הילד ועוד. בשלושה העשורים האחרונים התפתח תחום שיפור ושיקום תפקודי המוח (כמו גם שיפור מערכת הקשב), אשר כולל מחקרים רבים שבודקים תכניות התערבות שונות ואת השפעתם על המוח (בעזרת סריקות מוחיות). מחקרים רבים הולכים ומדייקים את דרך הטיפול הנכונה בהפרעה וחיזוק מערכת הקשב ומצביעים על שיפור משמעותי במערכת הקשב ובמערכות מוחיות תומכות ובכך גם את צמצום ההפרעה (מומלץ להיכנס לעמוד המאמרים מתחת לקטגוריית המכללה באתר, כדי לצפות במחקרים שונים מהתחום). 
 
נסו לזהות את עצמכם ואת ילדכם בקשיים לפי האזורים במערכת הקשב (מודל רשתות הקשב של צאל, שלו ומבורך, 2005)
 

מערכת הקשב המתמשך (Sustained attention)- מערכת אשר אחראית על הקצאת משאבים קשביים לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ילדים בעלי לקות בקשב מתמשך, יתקשו במשימות בהן עליהם לשמור במקביל גם על קשב לאורך זמן, וגם על דיכוי פעולה ותגובה מצידם. ילדים עם קושי בקשב מתמשך יטו יותר לניתוקי קשב, לקשיי שחזור של מה שקראו ול'עופפות'. 
מערכת הקשב הסלקטיבי (Selective attention)- מערכת המאפשרת מיקוד קשב לגירוי חזותי או אודיטורי מסוים לאורך זמן, במקביל להתעלמות מגירויים מסיחים. לקות במערכת זו יקשה על התעלמות מגירויים מסיחים, כך שתתבצע הפניית קשב לגירוי מסיח, במקום התמקדות בגירוי הרצוי. ילדים עם קושי בקשב סלקטיבי יטו להיות מוסחים בקלות, לאבד את 'חוט המחשבה' בזמן דיבור, לעבור מנושא לנושא או ממשימה למשימה ולחשיבה אסוציאטיבית. 

מערכת הכוונת הקשב (Orienting of attention)-  מערכת זו אחראית על הפניית קשב למיקום מסוים במרחב החזותי, ניתוק קשר-עין והעברת הקשב למיקום אחר. לקות במערכת זו תקשה על סריקה ומעקב אחר גירויים חזותיים, כדוגמת תהליך הקריאה. ילדים עם קושי בהכוונת קשב ישאלו הרבה 'איפה הייתי' לאחר עצירות בזמן קריאה ולקשיי העתקה מהלוח למחברת. 

מערכת בקרת הקשב (Attention Executive)- מערכת בקרת-על אשר אחראית לפקח על כל המערכות הקשביות, על התארגנות במשימות, התמודדות במצבי קונפליקט, יכולת ביקורת עצמית במשימות ועוד. ילדים עם קושי בבקרת הקשב יטו יותר להיפראקטיביות (או להיפך- לפעילות אנרגטית נמוכה), לאימפולסיביות, לקשיי התארגנות, שכחת ציוד, ישאלו הרבה פעמים 'איפה שמתי את…' ולקושי להתכנס לתוך משימות שונות. 

אחרי שהבנו מהי מערכת הקשב, בואו נבין איך אפשר לחזק את מערכת הקשב לצמצם את ההפרעה:
  1. דיוקים חשובים בהורות- ישנן שגיאות שונות בהורות שיחמירו את ההפרעה. בזמן הטיפול אנחנו מאתרים את כל השגיאות ועוזרים להורים לעבור להורות יעילה ומקדמת יותר. כך לדוגמה, צעקות, נוקשות וחזרתיות על בקשות נמצאו במחקרים כמחמירים את ההפרעה היות והם מחלישים את מערכת הקשב- תוכלו לנסות כבר עכשיו להוריד אותם ותראו איזה שינוי מדהים זה יוצר אצל הילד!
  2. הרגלים מנצחים שמשפרים את מערכת הקשב- הרגלים אלו כוללים הרגלי תזונה, שינה, מסכים, לו"ז משפחתי והרגלי משחק וקריאה ספציפיים שנמצאו במחקרים כמחזקים את מערכת הקשב. כך לדוגמה מעבר מפחמימות ריקות/פשוטות לפחמימות מורכבות יותר, הורדה של סוכרים, שילוב של משחקי קופסה מסויימים, הרגלי תעסוקה שונים בבית- יחזקו את מערכת הקשב ויעזרו לצמצם את ההפרעה. נסו לדוגה לשלב באופן כללי יותר משחקי קופסה ומשחקי חשיבה וזמני קריאה משותפים. לצד הרגלים חשובים נוספים, שני אלו נמצאו במחקרם רבים כמשקמים של מערכת הקשב.
  3. עברו מהוראה פרטית שמתמקדת בחומר לשיפור תפקודי המוח- החשיבות היא לשפר ולשקם את תפקודי המוח על ידי אסטרטגיות שנמצאו במחקרים כמחזקות את מערכת הקשב, במקביל למערכות נוספות כגון זיכרון, שליפה ושפה. כשאתם בוחרים טיפול- חפשו את שיקום תפקודי המוח (מוזמנים כמובן גם אלינו במודיעין, בחיפה ובזום). 
  4. העצימו את ילדכם על הצעדים שהוא עושה בדרך, שימו פחות דגש על הצלחות. ילדים עם הפרעת קשב סובלים פעמים רבות מחרדת ביצוע, אשר גם מורידה את תפקודי המוח וגם גורמת להם להימנעות קבועה מלמידה ומאמץ קוגניטיבי. 
  5. הורידו זמני מסך לעד שעה וחצי ביום, זה קשה, אבל אפשרי בהחלט. חפשו באתר את המדריכים החינמיים שיעזרו לכם לעשות זאת. 
  6. שבו וכיתבו יחד אילו מיומנויות ילדכם צריך להתחזק בהן (סידור תיק, ניהול למידה עצמאי, שיח חיובי סביב למידה) ומשם כיתבו תכנית עבודה כיצד ללמד אותו לעשות זאת (תוכלו להיעזר בעמוד האינסטגרם שלי ובכתבות באתר כדי לעשות זאת). ותזכרו שכל למידת מיומנות מתחילה תמיד מלעשות יחד עם הילד ולאט לאט להתרחק כדי לראות שהילד מצליח לעשות את הדברים בעצמו. אל תצפו שהילד ישר ידע לעשות דברים לעשות, כמו כל דבר- גם מיומנות יושבת על סרגל מאמצים 🙂 

רוצים שנחזור אליכם לגביי טיפול, קבוצות לחיזוק חברתי או לימודי תעודה? מודיעין, חיפה ובזום. מלאו פרטיכם כאן: