חושדים שלילדכם יש הפרעת קשב? זיהוי מוקדם של חשד להפרעת קשב יכול לשנות חיים עבור ילדכם ועבורכם! לפניכם מידע שחשוב לדעת-
ההתפתחות המוחית המרכזית הינה עד גיל 21, אך השנים הראשונות (לידה עד גיל שש) הינן השנים בהן ההתפתחות המוחית היא המואצת ביותר. בשנים האלו נוכל לעשות שינוי משמעותי בהתפתחות המבנים המוחיים, לחזק מערכות שונות ולאפשר לילדינו התפתחות תקינה ובריאה יותר. כך לדוגמה, מחקרים מראים שגילוי מוקדם של חשד לאוטיזם (מתחת לגיל 3, צעיר ככל הניתן) וטיפול נכון- יכולים לשפר את רמות התפקוד של הילד באופן משמעותי.
את הפרעת הקשב אומנם נאבחן סביב כיתה ג', אך את החשד והטיפול ניתן וחשוב להתחיל כבר סביב גיל שנה! מה נראה בגילאים אלו? (מספיקים שני תסמינים מהרשימה הבאה)
- התינוק/פעוט מתקשה לשחק במשחק אחד לאורך זמן
- התינוק/פעוט עובר ממשחק למשחק במהירות
- בעת קריאת סיפור, התינוק/פעוט מתקשה להקשיב לנו, מנסה להעביר במהרה את הדפים
- התינוק/פעוט זז המון, מטפס וקופץ מעבר למצופה, מתקשה להישאר במקום אחד
- התינוק/פעוט מתקשה להירגע לבד
- התינוק/פעוט זז בחוסר נוחות פעמים רבות
- התינוק/פעוט מתקשה לשבת לאורך זמן
- התינוק/פעוט מתקשה להירדם לבד ולישון לילה רצוף
- התינוק/פעוט מתקשה לתכנן את תנועותיו ופוגע בנו או באחרים פעמים רבות (גם תוך כדי חיבוק)
מזהים חלק מהתסמינים? חשוב לדעת- מחקרים מראים שככל שתעניקו לילדכם כלים טובים יותר ותטפלו מוקדם יתר- כך תוכלו לקדם באופן משמעותי יותר את ההתפתחות המוחית (חלק מהמחקרים שלי מתמקדים בכך גם-כן).
חלק מהגורמים שמשפיעים על ההתפתחות המוחית הינם חשיפה, גרייה ולמידה בתיווך מבוגר. לילדים עם חשד להפרעת קשב, ישנה חשיבות נוספת לחשיפה, גרייה ותיווך שמותאמים להם. כך לדוגמה, נתאים לכל ילד באופן אישי תכנית עם סולם התקדמות מותאם, אשר כוללת הדרכת הורים, התמקדות על מיומנויות שונות ובנייתן ואימונים קשביים המותאמים לתינוק/פעוט.
גורם חשוב שנוסף להכיר הינו הסביבה הקרובה בה הילד נמצא. סביבה זו כוללת הן את הבית והן את המעון/גן. מחקרים מראים כי הסביבה יכולה לגרום להחמרה בסימפטומים של הפרעת הקשב או להחלישם. לכן, חשוב ליצור סביבה מקדמת- הן רגשית והתנהגותית והן קוגניטיבית. כך לדוגמה, סביבה בה יש צעקות ועונשים רבים- יצרו החמרה בסימפטומים, ולהיפך.
מי מטפל ומוסמך להדריך הורים סביב הפרעת קשב?
חשוב שתדעו- כדי לטפל ולהדריך הורים סביב הפרעת הקשב צריך להיות לפחות בעל תואר שני ייעוצי או טיפולי, עם התמחות בתחום (עדיף שילוב של מחקר ושטח) ועם עדיפות להסמכה נוספת של ייעוץ משפחתי.