הורים אהובים,
אחד הטיפולים הנפוצים במכון שלנו, הוא טיפול ואימון מוחי
להפרעת קשב ולקויות למידה וצמצום פערים לימודיים.
ילדים רבים מגיעים עם קשיי קשב, וחלק גדול מהם מגיע גם עם קשיי קריאה.
שלוש סיבות נפוצות לקשיי הקריאה והבנת הנקרא, הן: הפרעת קשב, לקות למידה ולקות הוראה (שנובעת מלקות בדרך ההוראה שנלמדה, כמו לדוגמה מדידות זמנים בשלבי הקריאה שגורמת למוח לקרוא מהר, אך לא מדוייק ובלי הבנה).
המדריך הבא, יעזור לכם להבין יותר את מקור הקושי של ילדכם
וגם מה ניתן לעשות.
תיהנו,
ד”ר קורל שחר
למה הוא מתקשה בקריאה? המדריך לפענוח המחסום המוח של הילד
הסרטון שראיתם נוגע בשתי הסיבות הנפוצות ביותר לקשיי קריאה: הפרעת קשב (ADHD) ולקות למידה. למרות ששתיהן נראות דומה על פני השטח, הילד נמנע מקריאה, מתעייף מהר או עושה טעויות, המקור המוחי שלהן שונה לגמרי.
כדי לעזור לילד שלכם, השלב הראשון הוא להבין מה קורה בתוך המוח שלו כשהוא פותח ספר.
חלק א’: שאלון אבחון להורים- זהו את מקור הקושי
ענו על השאלות הבאות ונסו לזהות לאיזה דפוס הילד שלכם קרוב יותר:
קבוצה 1: סימנים להפרעת קשב (קושי בתחזוקת המאמץ)
האם הוא מתחיל לקרוא טוב, אבל אחרי 2-3 דקות “מאבד את זה” ומתחיל לרחף?
האם הוא נוטה לנחש מילים לפי האות הראשונה במקום לקרוא את כל המילה (אימפולסיביות)?
האם הוא מתלונן שמשעמם לו רגע אחרי שהתחיל? או אומר שהוא צריך לקרוא שוב כדי להבין?
האם הוא מוסח מכל רעש קטן בסביבה בזמן המטלה או קופץ ומדלג על שורות?
קבוצה 2: סימנים ללקות למידה/דיסלקציה (קושי בפענוח הטכני)
האם הוא מתקשה לקשר בין הצליל לבין האות הכתובה?
האם הקריאה שלו איטית מאוד, מקוטעת ודורשת מאמץ טכני גדול?
האם הוא מצליח לקרוא את המילה, אבל לא זוכר מה הוא קרא רגע אחרי (כי כל האנרגיה הושקעה בפענוח)?
האם יש פער משמעותי בין היכולת שלו להבין סיפור שמקריאים לו, לבין היכולת שלו לקרוא אותו לבד?
חלק ב’: מה קורה במוח? (המדע שמאחורי הקריאה)
הקריאה היא אחת הפעולות המורכבות ביותר שהמוח שלנו עושה. היא דורשת סנכרון מושלם בין מערכת הקשב, האזור החזותי, האזור השמיעתי והאזור האחראי על המשמעות.
בהפרעת קשב: הבעיה היא במערכת הקשב. המוח לא מצליח להזרים מספיק דופמין כדי להחזיק את הקשב לאורך זמן. המנוע פועל, אבל אין מספיק דלק כדי להשלים את המסלול.
בלקות למידה: הבעיה היא ב”חיווט” הטכני. המסלולים העצביים שמחברים בין האות לצליל אינם יעילים מספיק, מה שגורם למוח לעבוד קשה פי 10 ממוח של ילד אחר.
חלק ג’: מה ניתן לעשות? (הדרך לשינוי)
חשוב שתדעו: המוח הוא איבר גמיש להפליא. קשיי קריאה הם לא גזירת גורל. בזכות הנוירו-פלסטיות (גמישות מוחית), ניתן לחזק את הקשרים העצביים ולשפר את השטף והבנת הנקרא.
3 טיפים ליישום מיידי בבית:
קריאה ב”מנות קטנות”: אל תנסו לקרוא עמוד שלם. קראו 3 משפטים ותנו למוח “פרס” של דקה מנוחה. זה עוזר לשמור על רמת דופמין יציבה.
הקראה דואלית: קראו יחד עם הילד. המוח שלו שומע את הצליל הנכון בזמן שהוא רואה את האות, מה שעוזר לחזק את הקישור במוח.
תנועה לפני קריאה: 5 דקות של הליכה או תנועה רגועה יחסית, עוזרים למוח ליצור קשרים חדשים ולשפר את הזיכרון והריכוז.
איך אנחנו במכון יכולים לעזור לילד שלכם?
הטיפים בבית הם התחלה מצוינת, אבל כדי לייצר שינוי אמיתי וקבוע, צריך לעבוד על התשתית. במכון שלנו, אנחנו משלבים אימון מוחי מתקדם יחד עם אסטרטגיות למידה ממוקדות.
אנחנו לא רק מלמדים קריאה, אנחנו מאמנים את המוח:
צמצום קשיי קריאה: דרך חיזוק המסלולים העצביים האחראים על פענוח ושפה.
אימון מוחי להפרעת קשב: שיפור מערכת הקשב הריכוז והתפקודים הניהוליים ללא תלות רק בגירויים חיצוניים.
בניית תחושת מסוגלות: המטרה שלנו היא שהילד יפסיק להרגיש רע עם עצמו או לא מסוגל, ויתחיל להרגיש את המסוגלות וההצלחה.
הילד שלכם לא צריך להתאמץ יותר, הוא צריך להתאמן נכון.
רוצים להבין לעומק מה חוסם את הילד שלכם ואיך התוכנית המותאמת שלנו יכולה להפוך את הקריאה מחוויה של כישלון לחוויה של הצלחה? השאירו פרטים או לחצו כאן למעבר לקרוא על הטיפול
רוצים שנחזור אליכם? מלאו פרטיכם כאן:
מאמרים מומלצים בתחום:
Lange, K. W. (2020). The need for alternative treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder. Movement and Nutrition in Health and Disease, 4.
Sousa, S. S., Amaro Jr, E., Crego, A., Gonçalves, Ó. F., & Sampaio, A. (2018). Developmental trajectory of the prefrontal cortex: a systematic review of diffusion tensor imaging studies. Brain imaging and behavior, 12(4), 1197-1210.
Forbes, T. A., & Gallo, V. (2017). All wrapped up: environmental effects on myelination. Trends in neurosciences, 40(9), 572-587.
Hodel, A. S. (2018). Rapid infant prefrontal cortex development and sensitivity to early environmental experience. Developmental Review, 48, 113-144.
Roy, A., Hechtman, L., Arnold, L. E., Sibley, M. H., Molina, B. S., Swanson, J. M., … & Stern, K. (2016). Childhood factors affecting persistence and desistence of attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms in adulthood: results from the MTA. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(11), 937-944.
Noda, S., Shirotsuki, K., & Nakao, M. (2019). The effectiveness of intervention with board games: a systematic review. BioPsychoSocial medicine, 13(1), 1-21
תוכלו למצוא המלצות נוספות מתחת לקטגוריה ‘מכללה’ – מאמרים.
