נוירו-התפתחותית כרונית, אשר נמצאה כשכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-הספר היסודי (5%-10%). היא יכולה להיות מולדת, אך היא יכולה להיגרם גם בעקבות גורמים סביבתיים, כדוגמת צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים, משך ואיכות שינה נמוכה בגילאים צעירים (תינוקות ופעוטות), עישון מאסיבי ליד הילד ועוד.
כדי לאבחן ולטפל בהפרעת קשב והיפראקטיביות ישנן 3 תחנות שחשוב לעבור:
- אבחון אצל נוירולוג/ית מומחים- שיאבחנו חשד להפרעת קשב על-פי ה-DSM (אבחון לפי תסמינים התנהגותיים). חשוב לדעת! אלו תסמינים התנהגותיים והם אינם מעידים על הלקות עצמה, אלא רק על הכיוון בה. בנוסף, מרבית הסימפטומים מופיעים גם בהפרעות אחרות, כמו דיכאון, חרדה וכדומה, כך ששלב זה אינו מספיק כדי לקבוע אם קיימת הפרעת קשב.
- אבחון דידקטי/פסיכו-דידקטי הכולל גם אבחון תפקודי הקשב הלקויים. אבחון זה יכול להיעשות לפני או במהלך טיפול על-ידי מומחית/ה קשב. את האבחון חשוב לעבור אצל מאבחנים בעלי תואר שני ומעלה, אשר מומחים הן בלקויות למידה והן באבחון פרופיל קשבי (לפי המודל של צאל, שלו ומבורך, 2005). האבחון מייצר מפת תפקודים קשביים, ניהוליים ולימודיים, אשר מאפשרת לנו, מומחי הקשב, לדייק את הטיפול שלנו בצורה הטובה ביותר.
- איסוף המידע וטיפול אצל מומחית/ה קשב (בעלי תואר שני ומעלה)- כמומחית קשב ולקויות למידה, אשר מתמחה בלקויות למידה וקשב, הן כחוקרת והן כמטפלת, אני מבצעת הערכה מקדימה של הילד/ה (שיכולה להיות עם וללא אבחון מקדים) ומטפלת בילד באמצעות הדרכת הורים וייעוץ משפחתי, אימונים קשביים, אסטרטגיות למידה, עבודה רגשית ועוד. התהליך הופך את ההורים להיות הפרופסורים ללקות של ילדם, לדרכי ההתמודדות וקידום בבית, אימונים קשביים וניהוליים, שיפור יכולות למידה, וכולל הדרכה של הצוות החינוכי לגביי הלקות וקידום הילד בכיתה.
האם תרופות הן חלק מהטיפול?
התשובה החד משמעית היא- במידה ומטפלים אצל מומחית/ה קשב באופן מקיף (בעלי תואר שני ומעלה, מומחים בתחום וכשהטיפול תואם את שפירטתי בתחנה השלישית)- מרבית הילדים יצליחו ללא טיפול תרופתי. בחלק מהמקרים, על-מנת לגייס את כוחות הילד והמשפחה, ימליץ הרופא המטפל על מתן טיפול תרופתי לתקופה קצרה לצד טיפול על-ידי מומחית/ה קשב (כפי שפירטתי אודותיו בתחנה השלישית). אחוז קטן יחסית מילדי הקשב יצטרכו תרופות לתקופה ארוכה יותר (בעיקר כאשר התסמינים בעוצמה גבוהה מאוד ומשלבים הפרעה נוספת).*חשוב לדעת! 40% מילדי הפרעת הקשב לא יכולים לקחת טיפול תרופתי מסיבות שונות ו-30% מהילדים שכן ייקחו- לא יחוו שינוי משמעותי. רק כ-10% מילדי הפרעת קשב צריכים לקחת באופן זמני או ממושך את התרופות. בכל מקרה, התרופות אינן פותרות את הפרעת הקשב, אלא יכולות באחוז מסוים של המקרים, להפחית תסמינים מסוימים למספר שעות. לכן, גם אם הילד מקבל טיפול תרופתי, ההורים והילד צריכים לעבור טיפול קשבי ומשפחתי שיגרמו לשליטה בהפרעה ולעלייה בהצלחות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של הילד!
ילדכם מאובחן או בעל חשד להפרעת קשב והיפראקטיביות? אין צורך שתחוו קשיים מיותרים! אין צורך לרוץ בין מטפלים שונים- הכל מרוכז במקום אחד!
אני מזמינה אתכם לטיפול שכולל הערכה מקדימה אשר מדייקת את הפרופיל הקשבי והתפקודי של הילד, הדרכת הורים מקיפה, אימונים קשביים וניהוליים, אסטרטגיות למידה, קידום מיומנויות רגשיות וחברתיות ועוד!
כתבו לנו ווטסאפ למספר: 074-74-99-044
