כך תכינו את ילדכם לכיתה א'

 

מחקרים רבים מראים שהמוח מתפתח בצורה מואצת בגילאים הצעירים וכי ישנן מיומנויות רבות שלילדים לוקח זמן ללמוד ולהפנים. באותה מידה בה תינוקות אינם מתחילים ישר בהליכה, אלא קודם זוחלים, או אינם רצים לפני שלמדו לעמוד וללכת- כך יש מיומנויות רבות שחשוב שילדכם ילמד טרם כניסתו לבית-הספר. המיומנויות הן לא רק לימודיות, אלא הן גם סביב מוטיבציה ללמידה, יכולות קשב והתארגנות, התמודדות עם תסכול בעת למידה, ישיבה ממושכת בשיעורים (בשונה מהמפגשים הקצרים יחסית בגן), עבודה עצמאית בעת משימות, מיומנויות רגשיות תומכות ועוד.

 

 

 

כדי שילד יהיה מוכן לכיתה א', הוא זקוק למיומנויות בסיס טובות. המיומנויות האלו הן לא רק הכרת המספרים ואותיות, הן הרבה מעבר לכך. כך לדוגמה, המחקר דוקטורט שלי בחן, בין היתר, מהן המיומנויות החשובות ביותר לקידום ילדי גן-חובה. מצאנו שאחד המשתנים המקדמים ביותר הינו הדרך שבה הורים תיווכו פעילויות לימודיות לילדיהם בגן חובה-רגשית וקוגניטיבית. הדרך בה ההורים תיווכו את הפעילויות השפיעה על המוטיבציה של הילד, יכולה להשפיע על תפיסת מסוגלות, על חרדות, על ביטחון עצמי וכמובן על ההתקדמות שלו במיומנויות הבסיס שחשוב להגיע איתן לכיתה א'. לכן חשוב שתדעו שיש כמה קבוצות של מיומנויות שחשוב לקדם, שאת מרביתן תוכלו לקדם במקביל בפעילויות שונות. בהמשך אני נותנת דוגמה לשתי פעילויות כאלו. 

 

 

1. ראשית קריאה וכתיבה- כדוגמת תיווך נכון של ראשית כתיבה שמעודד מוטיבציה והפנמה של פירוק מילים לצלילים ומיומנויות דומות. מחקרים רבים, כולל שלי, מצאו שאיכות ודרך תיווך הכתיבה הינן אחת המיומנויות החשובות ביותר להצלחה בראשית כיתה א', כלומר ככל שהתיווך לילדי גן-חובה היה נכון יותר לפי פרמטרים אוריניים ורגשיים, כך ההסתגלות הייתה טובה יותר.

2. תפיסה וחשיבה חשבונית- מפאזלים ועד מנייה, ספירה משתנה ומיומנויות שונות שמאפשרות הרחבה של התפיסה והחשיבה החשבונית של ילדים הנכנסים לכיתה א'. 

3. מיומנויות גרפו-מוטוריות- כדוגמת אחיזה נכונה של עיפרון, יכולת ציור ומעקב עם עפרון על נקודות.

4. מיומנויות רגשיות סביב למידה- כדוגמת מוטיבציה ללמידה, תפיסת מסוגלות, ביטחון, התמודדות עם תסכול וחוסר הצלחה בעת משימות שונות, פתרון בעיות חברתיות ורגשיות.

5. ויסות עצמי ומיומנויות קשב –שיעזרו לילדכם לשבת במהלך השיעורים, לעקוב אחר השיעור ולהצליח לבצע משימות שונות.

6.מיומנויות ניהוליות- שיעזרו לילדיכם להתארגן בצורה שנכונה עבורם אישית (מבלי שתצטרכו לרדוף אחריהם), לאסוף את עצמם, לנהל את עצמם בלמידה ועוד.

 

 

הדבר החשוב ביותר שאני מלמדת את הסטודנטים שלי והורים שמגיעים אליי לקליניקה או לסדנאות, הוא שלמידה צריכה להיות מהנה ולהעלות את המוטיבציה ואת תפיסת המסוגלות, אחרת היא פוגעת יותר מאשר מקדמת. ולכן חשוב לקדם את המיומנויות תוך-כדי משחקים, פעילויות מהנות, תחושת שיווין ולא מבחן, ללא לחץ ועם המון חום ושבחים על ניסיונות כמו גם על הצלחות קטנות בדרך. כך לדוגמה, תוכלו להפוך משחקי כדור, משחקי קופסה שאתם משחקים בהם, קריאת ספרים, בישול, פעילויות משותפות, הליכה, נסיעה וכל פעילות יומיומית להזדמנות ללמידה וקידום. שילוב של ספירה, לימוד הפסד בכבוד, התמודדות עם כישלון ועוד הרבה מאוד מיומנויות שאפשר לקדם. הסתכלו על כל דבר כעל הזדמנות ללמידה ומצאו את הדרך להפוך את החוויה המהנה לחוויה מקדמת ומהנה. בואו ניקח לדוגמה פיסול בפלסטלינה ובישול ונבין איך להפוך אותן לפעילויות מקדמות. בכל פעילות חיזרו למעלה לשש הקבוצות ונסו למצוא אפשרויות לקדם חלק מהן (אני מאמינה ב'מיקבול' בו שינוי או דגשים בפעילויות פשוטות יוצרים קידום של כמה מיומנויות במקביל). כך נעשה זאת לדוגמה בפיסול ובבישול:

פיסול בפלסטלינה– פיסול משותף בפלסטלינה/ בצק או חומר דומה לפי הוראות (שימוש בספרים לפיסול עם ילדים בפלסטלינה או בהוראות מהאינטרנט), עובד על:
הבנת הוראות
מוטוריקה
ביטחון עצמי
תפיסת מסוגלות
תכנון
קשב
ויסות עצמי
קשר טוב ועוד!
הקפידו על עצמאות בעשייה, על העצמה, עידוד ואווירה חיובית. רוצים להגביר את קידום ילדיכם? מנו אחד מהילדים להסביר כל פעם את ההוראה.  

בישול: קחו את הכנת ארוחת הערב, שנעשית במרבית הבתים כמעט באופן יומיומי. הפכו את הילדים לחלק מהתכנון- מה נכין, אילו מצרכים צריך עבור הארוחה, מה נכין לפני מה, איך כותבים בצק, מניה של מצרכים, מה קורה לחומרים כשמשלבים אותם, כתיבה של שמות בני הבית על פתקים ומיקומם לפי מקומות ישיבה ועוד. מספיק שהפכתם הכנת ארוחה בשבוע לפעולה מקדמת כדי לדעת שקידמתם: אוריינות, חשיבה ותפיסה חשבונית, ביטחון עצמי, תפיסת מסוגלות, ארגון, תכנון, מעקב אחר הוראות (אתם אומרים את המתכון והילד צריך להכין) ועוד.  

 

יש עוד פעילויות רבות שאנחנו עושים באופן יומיומי עם ילדים- קנייה בסופר, צפייה בטלוויזיה, קריאת ספרים, הליכה משותפת, מקלחת ועוד ועוד- תשנו את הגישה, תבחנו שוב את המיומנויות שכתבתי למעלה ותתחילו לראות בכל פעילות כזאת, הזדמנות ללמידה. אתם תגלו, שבכל פעולה יש הרבה מה ללמד.  

 

 

 

1. עודדו אותם לשאול שאלות- שבחו אותם על ששאלו, שהתעניינו, על שחשבו על שאלות בנושאים שונים. אם ילדיכם שואלים אתכם שאלה, לפני שאתם עונים להם, נסו להוביל ולהדריך אותם למציאת התשובה. כך לדוגמה, ילדה ששואלת ממה עשויים עננים, במקום לענות ישירות, תוכלו לשאול אותה או להראות לה- מה קורה כשמרתיחים מים, למה המים הופכים להיות, באיזה צבע האדים שאנחנו רואים ומשם להפיכת האדים לעננים. תוכלו להרחיב כמה שתרצו- ככל שתלמדו יותר את ילדכם ותראו לילדכם שהשאלה עצמה גרמה לכם לאושר וגאווה- כך הם ייהנו יותר לשאול וידעו יותר. 

 

2. במקום להגיד לילדכם 'לא'- נסו ללמדם 'איך'- לפני שאתם מונעים מילדכם לעשות משהו, חישבו האם זה משהו שאתם יכולים במקום זאת ללמדו לבצע. ככל שתלמדו יותר את ילדכם, הם יהיו מוגנים יותר, יהנו לחקור יותר, יהיו בעלי מיומנויות גבוהות יותר וירגישו ביטחון ותפיסת מסוגלות עצמית גבוהים יותר (האמונה שלהם ביכולת שלהם לבצע דברים). 

 

3. הבינו שתסכול הוא חלק חשוב בלמידה- אל תתייחסו לחוסר הצלחה של ילדכם כאל כישלון, אל תגידו לו "אויי, לא נורא" או תעשו זאת בשבילו. למדו אותו ליהנות גם מחוסר הצלחה כדרך ללמידה. אמרו בחיוך" "יופי! כמעט הצלחת, נסי שוב" ותנו להם לנסות, למדו אותם לשנות כיוון או לנסות לחשוב על פתרון אחר, עזרו להם לחדד את השאלה או הבעיה כדי לחשוב על דרך או תשובה אחרת, עודדו אותם על הדרך שהם עושים ועל ההתמדה ואל תעשו זאת עבורם. עשייה עבורם לא מלמדת אותם ואף פוגעת בסקרנות ובמוטיבציה הכללית ללמידה וכמובן בביטחון ובתפיסת המסוגלות שלהם.