הורים אהובים,
הרבה הורים מגיעים אלינו עם אותה תחושה: “אנחנו כבר לא יודעים אם זו באמת הפרעת קשב, אם הילד פשוט לא מתאמץ, או אם משהו עמוק יותר קורה כאן.”
וזה מובן.
כי הפרעת קשב לא נראית תמיד כמו מה שחושבים.
לא כל ילד עם ADHD הוא ילד שקם באמצע השיעור או קופצני ולא כל ילד עם הפרעת הקשב סובל גם מקשיים לימודיים. לפעמים זו דווקא הילדה השקטה שחולמת בהקיץ, הילד שמצליח בלימודים, אבל לא מצליח להתארגן, או המתבגרת שמתחילה להרגיש שהיא “לא מספיק טובה” למרות שיש לה יכולות גבוהות מאוד. ולפעמים זה פשוט מחשבה שיש לילד קשיים משמעותיים, אבל הוא מצליח בלגו, בחוג מסוים או בתחום שהוא אוהב- אז יכול להיות שהוא פשוט עצלן?… (התשובה היא לא- הילד לא עצלן, אבל אסביר יותר במדריך ♥).
הפרעת קשב היא לא רק קושי להתרכז.
היא משפיעה על מערכות רבות במוח: וויסות רגשי, דחיית סיפוקים, התמדה, מוטיבציה, זיכרון עבודה, התארגנות, גמישות מחשבתית, שליטה בדחפים, מיומנויות חברתיות, יכולת להתחיל משימות וגם לסיים אותן.
ולכן הרבה פעמים הקושי נראה “התנהגותי”, כשבפועל מדובר בקושי מוחי-תפקודי אמיתי.
להבין את הפרעת הקשב של הילד שלי
את המדריך הזה כתבתי כחוקרת וכמי שפוגשת במכון שנים רבות ילדים עם הפרעת קשב ואת הוריהם. הוא נועד כדי לתת לכם את היכולת להבין מהי באמת הפרעת הקשב של הילד שלכם ואילו קשיים שהילד שלכם סובל מהם, נגרמים בגלל הפרעת הקשב. ההבנה, מאפשרת קודם כל מסגור נכון ומשם גם פירטתי לכם איך מטפלים כיום בהפרעת קשב ומצמצמים את הקשיים וההפרעה וגם טיפים שיכולים לעזור לכם לקדם את ילדכם כבר מהיום.
אני ממליצה לכם לקרוא את המדריך ולהיעזר בו, ובכל שלב שתרגישו שאתם רוצים וצריכים את העזרה שלנו כדי לייצר שינוי, אתם מוזמנים למלא את פרטיכם ונחזור אליכם עם כל הפרטים על הטיפול אצלנו.
תיהנו, ד”ר שחר
להבין את הפרעת הקשב של הילד שלי
כאשר אנחנו שומעים את המושג “הפרעת קשב”, רובנו חושבים מיד על קושי להתרכז בשיעור, ילד שלא יושב במקום או תלמיד שמתקשה להכין שיעורי בית. אבל בפועל, מערכת הקשב במוח אחראית על הרבה יותר מזה. היא משפיעה על הדרך שבה הילד חושב, מרגיש, מגיב, מתארגן, מתמודד עם תסכול, מנהל זמן, שולט בדחפים, מווסת רגשות ובונה ביטחון עצמי.
מערכת הקשב היא מערכת מוחית מורכבת שתפקידה לעזור למוח להחליט למה לשים לב, ממה להתעלם, כמה זמן להישאר מרוכז, איך לעבור בין משימות, תכלול מצבים חברתיים ועוד. אפשר לחשוב עליה כמו על “מנהל התנועה” של המוח. כאשר מערכת הקשב פועלת בצורה מאוזנת, הילד מסוגל להקשיב לאורך זמן, להתמקד במשימות, לחשוב לפני תגובה, להתמודד עם תסכולים בצורה יעילה יותר, להתארגן, לזכור הוראות ולהשתמש ביכולות שלו בצורה יציבה.
אך כאשר המערכת הזו מתקשה לעבוד בצורה יעילה, מתחילים להופיע קשיים בתחומים רבים נוספים. חשוב להבין שזה לא קורה משום שהילד “לא רוצה”, “לא מתאמץ” או “עצלן”, אלא משום שהמוח שלו מתקשה לנהל עומסים, גירויים ותגובות בצורה מיטבית.
לפי המודל של צאל, שלו ומבורך (2005), מערכת הקשב מחולקת לתתי מערכות, וכל אחת מהן אחראית על יכולת אחרת:
קשב מתמשך: היכולת להישאר מרוכז לאורך זמן במשימה אחת. כאשר יש קושי בקשב מתמשך, הילד יכול להתחיל משימה בצורה טובה מאוד, אך לאחר מעט מאוד זמן לאבד ריכוז, להתעייף מנטלית ולהתנתק. אלו ילדים שבאמצע המשפט הראשון או השני שלכם, הם כבר ‘ירחפו’ ולא יהיו איתכם (לרוב מפרשים זאת כזלזול, אבל זה למעשה קושי בקשב מתמשך).
קשב סלקטיבי: היכולת להתמקד במידע החשוב ולהתעלם מהסחות. ילדים עם קושי בקשב סלקטיבי חווים לעיתים עולם “רועש” מאוד מבחינה מוחית. כל תנועה, רעש קטן, מחשבה חולפת או שיחה ליד יכולים להסיח אותם. בכיתה הם עלולים לאבד ריכוז בגלל תלמיד אחר שזז, רעש מהמסדרון או אפילו מחשבה שקפצה להם לראש. בבית זה יכול להיראות כמו ילד שלא מצליח להכין שיעורים כשיש טלוויזיה ברקע, אח קטן שמסתובב בבית או אפילו רעשי מטבח. הרבה הורים אומרים: “הוא שומע כל דבר חוץ ממה שאומרים לו”, אבל למעשה המוח שלו מתקשה לסנן גירויים לא רלוונטיים ולהישאר ממוקד בעיקר.
בקרת קשב: היכולת לנהל את הקשב בצורה גמישה ומבוקרת. מערכת זו קשורה מאוד לשליטה בדחפים, לעצירה לפני תגובה, להיפראקטיביות, אימפולסיביות, תכלול מצבים חברתיים, התארגנות ועוד. כאשר יש קושי בבקרת קשב, הילד עלול להגיב מהר בלי לחשוב, להתפרץ לדברי אחרים, להתקשות לדחות סיפוקים ולעבור במהירות בין רגשות שונים, לשכוח ציוד, החדר והתיק שלו יהיו מבולגנים והוא יסבול יותר מקשיים חברתיים.
דוגמאות לקשיים נפוצים:
• ניתוקים באמצע שיחה או הוראה
• ריחוף וחלימה בהקיץ
• קושי להקשיב לסיפור, שיעור או הסבר עד הסוף
• איבוד עניין מהיר במשימות
• התחלה טובה של משימה אך דעיכה מהירה
• קושי לסיים שיעורי בית או מטלות
• עייפות מנטלית מהירה
• צורך בהפסקות רבות מאוד
• מעבר תכוף בין משחקים או פעילויות
• קושי לשבת לאורך ארוחות משפחתיות
• תלונות של מורים על “חוסר התמדה”
• קריאה לא רציפה ודילוג על שורות
• איבוד רצף בזמן עבודה
• קושי לעקוב אחרי הוראות מרובות שלבים
• “שכחתי מה ביקשת” באמצע ביצוע
• תחושת תסכול ממשימות ארוכות
• נטייה לדחות משימות שמצריכות ריכוז ממושך
• צורך תמידי בגירוי חדש כדי להישאר מרוכז
• קושי בצפייה בסרטים ארוכים או משחקי קופסה ממושכים
• ביצוע טעויות בגלל איבוד ריכוז לאורך זמן
• מוסחות גבוהה מרעשים קטנים
• איבוד ריכוז מכל תנועה בסביבה
• קושי להכין שיעורים כשיש רעשי רקע
• קושי להקשיב בכיתה כשיש תלמידים זזים או מדברים
• מעבר מנושא לנושא באמצע שיחה
• עצירה באמצע משימה בגלל גירוי חיצוני קטן
• קושי לעבוד בסביבה רועשת
• רגישות גבוהה לגירויים חושיים
• “קפיצה” בין מחשבות
• קושי לעקוב אחרי שיחה בקבוצה
• קושי להתרכז כשיש טלוויזיה, טלפון או אנשים ליד
• צורך בשקט מוחלט כדי להתרכז
• איבוד רצף קריאה בגלל רעש קטן
• שכחה של מה שהילד עשה רגע קודם בעקבות הסחה
• נטייה להסתכל סביב כל הזמן
• תגובתיות גבוהה לכל גירוי חדש
• קושי להתמקד בעיקר כשיש עומס מידע
• קושי במבחנים בכיתה רועשת
• תחושת “עומס מוחי” מהירה
• קושי בהתארגנות כשיש הרבה גירויים במקביל
• אימפולסיביות
• תגובה מהירה בלי לחשוב
• התפרצות לדברי אחרים
• קושי להמתין בתור
• קושי לדחות סיפוקים
• היפראקטיביות
• קושי לשבת במקום לאורך זמן
• מעבר חד בין רגשות
• התפרצויות זעם או תסכול
• תגובות קיצוניות למצבים קטנים
• קושי “לעצור את עצמו”
• פגיעה חברתית בגלל תגובות מהירות
• קושי להבין סיטואציות חברתיות מורכבות
• פליטות פה לא מותאמות
• קושי לקרוא רמזים חברתיים
• קושי בגמישות מחשבתית
• “להיתקע” על רעיון או רצון
• התנגדויות חזקות לשינויים
• קושי במעברים בין פעילויות
• שכחנות גבוהה
• איבוד ציוד באופן קבוע
• תיק וחדר מבולגנים מאוד
• קושי בתכנון והתארגנות
• דחיינות
• קושי להתחיל משימות
• קושי לסיים משימות
• נטייה לקחת סיכונים בלי לחשוב עד הסוף
• קושי בניהול זמן
• תחושת הצפה מהירה מול עומס
• קושי לווסת עוצמות רגשיות
• קושי בהתמודדות עם הפסד או ביקורת
• קושי לעצור שימוש במסכים או משחקים
• קושי בניהול עצמי עצמאי בהתאם לגיל
איך מטפלים בהפרעת קשב אצל ילדים ונוער
טיפול נכון בהפרעת קשב לא יכול להתמקד רק בדרישה מהילד “להתרכז יותר”. כיום אנחנו יודעים שטיפול יעיל בהפרעת קשב צריך להיות רחב והוליסטי יותר, ולחזק לא רק את הקשב עצמו אלא גם את כל המערכות שתומכות בו. טיפול נכון מתייחס למערכת הקשב, לתפקודים הניהוליים, לוויסות הרגשי, לביטחון העצמי, להרגלים בבית, לסביבה הלימודית ולדרך שבה הילד חווה הצלחה וכישלון- הוא למעשה מטפל בכל הגורמים שאנחנו רואים במחקרים ובשטח כמשפיעים ומחמירים את ההפרעה והקשיים הנלווים.
תחשבו שלמעשה הטיפול צריך לחזק את הסביבה הביתית (שיכולה להשפיע עד כ-50% מחומרת הפרעת הקשב אצל הילד!), חיזוק רגשי של הילד, חיזוק של מערכת הקשב (גם דרך הרגלים יומיומיים וגם דרך תרגילים ואסטרטגיות למידה שמחזקות את המערכת), לצמצם פערים לימודיים ולוודא שכל התפקודים השתפרו בצורה משמעותית. הטיפול יאפשר צמצום של הקשיים וההפרעה ויאפשר לילד לא להצטרך יותר שיעורים פרטיים ותמיכה. זה לא יקרה בלעדיכם כהורים וזה לא יקרה בלי שנעבוד נכון על כל מה שמשפיע על ההפרעה. כך לדוגמה, אנחנו נדאג בטיפול גם למרכיבי השינה, תזונה, מסכים ופעילות גופני, לצד חיזוק ההורות והילד.
בעולם שיפור תפקודי המוח, אנחנו מסתכלים על הילד כמכלול ולא רק דרך “הסימפטומים” שלו. הטיפול מתאים לילדים מגיל 3 ועד גיל 18 עם חשד או אבחון להפרעת קשב, ואין צורך להגיע עם אבחון רשמי. כחלק מתהליך ההיכרות וההערכה, מתקיימת פגישת הערכת תפקודים שבה אנחנו בודקים אילו אזורים במערכת הקשב ובמערכות התומכות בלמידה זקוקים לחיזוק.
גם אם הילד לוקח טיפול תרופתי וגם אם לא, מטרת התהליך היא לחזק את מערכת הקשב ומערכות מוחיות תומכות, כדי להפחית משמעותית את התלות בכדורים ואף לבטל את הצורך בהם, בהתאם להתקדמות ובשיתוף הרופא המטפל.
משך התהליך משתנה בהתאם לרמת המורכבות ולהתמסרות של המשפחה לתהליך, אך לרוב כבר אחרי 6-8 שבועות, ההורים, הסביבה של הילד והצוות החינוכי, מצביעים על שיפורים משמעותיים אצל הילד. השינויים ממשיכים לכל אורך הדרך עד לסיום התהליך.
תזכרו- הפרעת קשב היא לא גזר דין. המוח הוא איבר גמיש, וכאשר עובדים נכון, אנחנו יודעים לחזק את מערכת הקשב ולצמצם משמעותית מאוד את הקשיים.
3 דברים שכבר אפשר להתחיל לעשות בבית
1. פחות “למה לא עשית?” ויותר “מה יעזור לך להצליח?”
השאלה משנה את כל החוויה.
במקום ביקורת, המוח מקבל תחושת שיתוף פעולה ופתרון וחרדת הביצוע יורדת. תזכרו שהכל צריך להיות בסבלנות ומתוך רצון ללמוד יחד לאט לאט מה יכול לעזור לילד להתחזק.
2. לפרק משימות
מוח עם הפרעת קשב מוצף בקלות.
במקום: “תסדר את החדר”, נסו:
“אשמח שתסדר את הבגדים שעל הרצפה”, או “אשמח שתסדר 10 דברים בחדר”. ככל שתפרקו משימות לקטנות יותר, ועם היכולת תרחיבו את גודל המשימות- כך תאמנו נכון יותר את מערכת הקשב.
3. לחזק הצלחות קטנות
ילדים עם הפרעת קשב חווים הרבה כישלונות ותיקונים.
דווקא בגלל זה חשוב מאוד לחזק גם הצלחות קטנות וצעדים בדרך, כדוגמת התמדה, ניסיון, עצירה רגע לפני תגובה, התארגנות טובה יותר.
המוח לומד דרך חוויות הצלחה, משחרר יותר דופמין סביב המשימות האלו ולומד להתגייס בקלות יותר למשימות.
באהבה,
ד”ר שחר
