חלק 1: זיהוי מראת ההורים-ילדים

אני קוראת לזה מראה, כי הרבה פעמים הילדודס הם המראה שלנו- הדרך שבה הם פועלים יכולה לשקף לנו על השיבושים ועל החוזקות שלנו בהורות.
בואו נשתמש בזה-
נסו לזהות מה מבין ההתנהגויות הבאות, נפוצות אצלכם ההורים. כיתבו לכן אותן על דף, בסיום כל התנהגות, אסביר לכם מה היא עלולה ליצור אצל הילד מבחינה רגשית והתנהגותית. תזכרו- שהמוח שלנו, ובטח של ילדים, גמיש מאוד ואפשר לשפר את התפקודים. בכל פעם שאני פוגשת במכון הורים שבאים לנוירו ייעוץ משפחתי וטיפול רגשי בילד, אנחנו רואים את זה באופן גורף- ההורים מדייקים את ההורות שלהם והילדים משתנים לטובה- הם מתחזקים, הבית נרגע והחיים של אותה משפחה משתנים לטובה.
אז כשאתם מזהים שזאת התנהגות שנפוצה אצלכם- אל תתבאסו, אל תהיו עם רגשות אשם, תחייכו ודעו שזהיתם שיבוש- ששינוי בו יעשה לכם ולילדכם נהדר. בואו נתחיל 🙂 

1. מלכודת ‘התקליט השבור’ 

אחד השיבושים הנפוצים ביותר הוא חזרה אינסופית על בקשות. זה מרגיש שאם לא נחזור ושוב ושוב על הבקשה ובסוף נרים את הקול או נצעק- הדברים לא יקרו. אבל אני רוצה לגלות לכם סוד חשוב על המוח שלנו- הוא מוח הישרדותי, ולכן הוא מתכוון את עצמו להתייחס רק למה שבאמת צריך להתייחס אליו. כלומר.. אם אנחנו מבקשים מהילד 10 פעמים להניח את הנייד או להיכנס להתקלח, אנחנו יוצרים אצלו ‘חירשות סלקטיבית’ של המוח. המוח של הילד לומד שאין משמעות למילים שלנו בטון הרגיל. הוא מחכה ל’פיק’ של הצעקה או לאובדן השליטה שלנו כדי לדעת שבאמת התכוונו לכך ואז המוח מתגייס להקשבה ופעולה. 

2. הנאום הקבוע וה’השתק’ במוח של הילד

הורים רבים נוטים להשתמש בהסברים ארוכים כדי ללמד את הילדים להקשיב או להתנהג בצורה מסוימת. אנחנו מנסים לשכנע את הילד בהיגיון למה עליו להתנהג אחרת, למה זה פוגע בו או בנו ומה יקרה בעתיד אם הוא לא ישתנה. יש פה שתי בעיות- הבעיה הראשונה היא שהמוח שלנו לא ממש יודע ללמוד מהקשבה- הוא לומד הרבה יותר טוב כשאנחנו בעצמנו מדברים וכשאנחנו פועלים. ולכן לא משנה כמה תדברו, תסבירו, תנאמו 🙂 הילד שלכם יתקשה ללמוד מזה- וזה רק יסתכל אתכם יותר ויגרום לכם לחשוב שהוא מזלזל בכם. הבעיה השנייה היא, שברגע שאנחנו נואמים את אותם נאומים, אותם הסברים, הילדים כבר מחכים שזה יסתיים, ולכן המוח שלהם מעביר אותנו ההורים למצב ‘מיוט’- ‘השתק’, והם לא באמת מקשיבים.. 

3. מעגל הויסות הרגשי המשותף

זהו המושג המרכזי בגישת ה-NCBT. במוח שלנו יש נוירוני מראה, שמאפשרים לנו ללמוד מהסביבה באמצעות חיקוי (הם גם הסיבה לדוגמה, שאנחנו ‘נדבקים’ בבהלה של מישהו, בפיהוק של מישהו וכדומה). המוח של הילדים שלנו מפנים כל דבר שהם רואים ושומעים בבית- הוויכוחים שלנו, התגובות שלנו אליהם, צעקות, עצבים, היעלבויות, משפטים שונים שאנחנו כהורים אומרים. אני רוצה שתחשבו על הדוגמאות שהילדים שלכם חשופים אליהן ולומדים מהן, כל אחת מהן היא שיבוש: ריבים קולניים בניכם ההורים, צעקות שלכם ההורים, חוסר סבלנות, איומים, קללות, שיח לא מכבד, עוקצנות, היעלבויות מרובות, אמירת דברים קשים בניכם או לילדכם, הרמות קול סביב אירועים שונים, הישאבות לפינג-פונג וויכוחים בניכם ובין הילדים, לקיחת צד של אחד הילדים במהלך ריב ועוד. כל אלו למעשה נלמדים על ידי המוח של הילדודס ואז אנחנו רואים אותם בהתנהגויות שונות כמו חוסר הקשבה, זלזול, צעקות, התפרצויות, היעלבויות, הפיכת כל דבר ל’דרמה’, ריבים בין הילדים ועוד. 

אז אחרי שהבנו את השיבושים, בואו נעבור ליצירת הרגלים שישנו לנו את האווירה בבית, יעזרו לכם לדייק את ההורות ולייצר שינויים נהדרים אצל ילדכם.