הורים אהובים,
אם הגעתם לכאן, כנראה שגם אתם מכירים את הרגע הזה בסוף היום, הרגע הזה שבו הבית סוף סוף שקט, ואתם יושבים על הספה, מותשים פיזית ומרוקנים רגשית, ותוהים: “למה כל פעולה פשוטה חייבת להיות כל כך קשה?”.
עבור משפחות לילדים עם הפרעת קשב, האתגר הוא יומיומי. מאבק בלתי פוסק על משימות שבבתים אחרים עוברות חלק, ואצלכם הופכות לשדה קרב של ממש. אתם מוצאים את עצמכם מתמודדים עם תסכול, אשמה, ובעיקר עם הדאגה האינסופית לעתיד של הילד שלכם.
אני רוצה לתת לכם תקווה ושתזכרו: מערכת הקשב היא כמו שריר וכיום אנחנו יודעים לחזק אותה לצמצם את הקשיים (במדריך הזה יש לכם 6 כלים שיכולים לעזור לילדכם להתחיל לעשות את זה). הפרעת הקשב משפיעה על כל היבט בחיי הילד: מהלימודים, דרך החברים ועד למערכת היחסים איתכם. בבגרות הפרעת הקשב מפריעה בקריירה, בזוגיות, בהתמדה וניהול זמנים ועוד. אני יודעת שזה נראה הרבה פעמים בשליטה של הילד ושהוא עושה בכוונה, אבל כחוקרת, מטפלת ומומחית לשיפור תפקודי המוח חשוב לי שתזכרו שהילד לא עושה בכוונה, הוא פשוט מתמודד עם חיווט מוחי שמקשה עליו לנהל את עצמו, לווסת את הרגשות שלו ולשמור על מיקוד.
אני ממליצה לכם לקרוא את המדריך ולהיעזר בו, ובכל שלב שתרגישו שאתם רוצים וצריכים את העזרה שלנו כדי לייצר שינוי, אתם מוזמנים למלא את פרטיכם ונחזור אליכם עם כל הפרטים על הטיפול אצלנו- נשמח להיות חלק מהדרך שלכם ולאפשר לילדכם לצמוח ולהתחזק משמעותית.
תיהנו, ד”ר שחר
המדריך לחיזוק ילדים ונוער עם הפרעת קשב
מלכודת ההימנעות: המקום שבו המוח מפסיק להתאמן
כדי להבין איך משנים את המציאות הזו ומתחילים לחזק יכולות קשב וריכוז אצל ילדכם, צריך להבין את המנגנון הנוירולוגי העמוק ביותר של קשיי קשב. חוק יסוד בנוירופלסטיות (גמישות מוחית) אומר משפט פשוט: איפה שהמוח מתאמן – שם הוא מתחזק.
איפה שהוא מפסיק להתאמן – הקשרים נחלשים ומתנוונים או לא נוצרים.
כאשר ילד חווה קושי קשבי, המוח שלו חווה ומסתכל על משימות כמו התארגנות או למידה כמאמץ אדיר, ובאופן טבעי והישרדותי הוא מנסה מאוד להימנע מהן ולכן יוצר פעילות שתומכת בהימנעות ודחיינות. זה נכון לגביי משימות שגרתיות (מקלחת, צחצוח שיניים, התארגנות) ומשימות של בית הספר (שיעורי בית, הכנת תיק וכדומה).כדי להימנע מהמשימה, הילד שלכם יעשה הכל כדי לברוח ממנה, כולל להגיד “משעמם לי”, “קשה לי” או לייצר מריבה רק כדי לברוח מהמטלה.
וכאן בדיוק טמונה המלכודת הגדולה עבורנו ההורים. מתוך רצון לחסוך מהילד תסכול, או פשוט מתוך תשישות ורצון למנוע את הפיצוץ הבא, אנחנו “נשאבים” יחד איתו אל תוך ההימנעות הזו. אנחנו מוותרים לו, עושים במקומו, או מאפשרים לו לסגת.
אך ברגע שאנחנו מאפשרים לו להימנע, קורה הדבר הבא: המוח שלו מקבל חיזוק שאכן צריך להימנע ממשימות כאלו כי הן מאיימות עליו או לא טובות עבורו (“אם ההורים מוותרים- אז זה אומר שאני צודק ושאני באמת לא יכול”). “השריר” לא מתאמן, ומשום שהוא לא מתאמן, הוא נחלש עוד יותר ומתפתחים הרגלים שגויים של הימנעות, דחיינות ובריחה מקושי, במקביל להתפתחות של חרדת ביצוע ותחושת מסוגלות נמוכה. פריצת הדרך מתחילה ברגע שאנחנו מחליטים להפסיק להימנע, ומתחילים לאמן אותו באופן שיטתי, הדרגתי ועם המון סבלנות ואהבה.
ארגז כלים: 6 דרכים מעשיות לאימון יכולות קשב בבית
כדי לעזור לכם לפרוץ את מעגל ההימנעות, ריכזתי עבורכם 8 כלים יישומיים המבוססים על עקרונות הנוירופלסטיות. הכלים הללו נועדו לאלץ את המוח לייצר קשרים עצביים חדשים, בהדרגה ובאווירה חיובית. במכון, אנחנו עובדים עם ילדים והורים ועוברים איתם בכמה חודשים מילד עם קשיי קשב, קשיים רגשיים ופערים לימודיים לילד מצליח, חזק ועם יכולות רגשיות וקשביות חזקות משמעותית. מתוך המסע המדהים הזה של המשפחות במכון, אני רוצה שתזכרו את המשפט שאני תמיד אומרת: החוק החשוב בתרגול הוא עקביות- אם תהיו עקביים התוצאות יגיעו יחסית מהר וילכו ויתעצמו. המוח יודע להשתנות, את מערכת הקשב אפשר לחזק- הילד זקוק לכם שתהיות עקביים ותתמידו איתו- זה משנה חיים!
1. חיזוק זיכרון העבודה
זיכרון העבודה הוא ה”שולחן” שעליו המוח מחזיק מידע זמין לטווח קצר. אצל ילדים עם הפרעת קשב, השולחן הזה לרוב יחסית קטן והמידע נופל ממנו מהר, מה שמוביל לשכחנות ותסכול.
כדי לחזק אותו, נסו את הדבר הבא: במקום לתת הוראה אחת בכל פעם (שמונעת מהמוח להתאמץ), תנו תמיד הוראה אחת יותר ממה שהוא רגיל לזכור באופן עצמאי. אם הוא מסוגל לזכור רק פעולה אחת, תנו שתיים: “קח את הכוס למטבח ותביא משם את המגבת בבקשה”. בקשו ממנו לחזור על ההוראות בקול לפני שהוא יוצא לדרך (זה נקרא ‘חזרה פנימית’ שמקבעת הרגל של בדיקה עצמית ומאפשרת לו להתאמן על הזיכרון עוד לפני ביצוע).
2. שימוש בעוגנים חזותיים:
זהו הרגל נהדר שמאפשר לילדכם ללמוד איך להתארגן בצורה מנוהלת ומהנה.
צרו לוח התארגנות חזותי (עם תמונות או ציורים ברורים) של שגרת הבוקר והערב. במקום לגעור “נו, התלבשת?”, פשוט הצביעו על הלוח ושאלו: “איפה אתה נמצא בלוח שלנו עכשיו?”. זה מעביר את האחריות מהקול שלכם ללוח, ומפתח יכולת ניהול עצמי. זה יתחיל בבוקר ובערב, אבל הילדים מתחילים לאמץ את ההרגל של ניהול עצמי גם בעוד תחומים.
3. מתאמנים על מיקוד
אחד האתגרים הגדולים בלימודים הוא ניהול תפקודים במקביל. למשל, להקשיב למורה תוך כדי כתיבה. אחת הטעויות הכי רווחות היום אצל צוותי הוראה והורים, זה להוריד גירויים כדי להקל על הילד, דבר שלמעשה לא מאפשר למוח להתאמן ולהתחזק.
כדי לחזק זאת נסו את הדבר הבא: נסו לאתגר את המוח במשחק חווייתי. בקשו מהילד להקפיץ כדור טניס קטן מיד ליד (או לכדרר כדור סל), ותוך כדי תנועה לבצע משימה קוגניטיבית קלה, כמו למנות את ימי השבוע מהסוף להתחלה, או להגיד מילים שמתחילות באות ב’.
4. טכניקת “תכנון הפוך”:
הפרעת קשב פוגעת ביכולת של הילד לראות את הנולד ולתכנן את צעדיו קדימה, מה שגורם לו לוותר מראש מול משימות מורכבות או להתקשות בניהול ובתכלול שלהן.
כאשר אתם ניגשים לבצע משימה (כמו סידור חדר או הכנת יצירה), שבו איתו והתחילו מהסוף. שאלו אותו: “איך זה ייראה כשנסיים?”. משם, לכו צעד אחד אחורה: “מה השלבים שתארגן את החדר לפיהם?” לדוגמה: “קודם אסדר את המיטה, אחר כך את השולחן ואז את מה שיש על הריצפה”. כתיבה או ציור של השלבים מהסוף להתחלה מייצרים במוח מסלול חזותי שמרגיל את הילד להרגלי התארגנות נכונים.
5. אימון ויסות תנועתי
הצורך הבלתי פוסק לזוז (היפראקטיביות) הוא לעיתים קרובות אחד הקשיים הבולטים של הפרעת הקשב.
לפני משימה שדורשת ריכוז (כמו קריאה או ישיבה קשובה), שימו יחד עם הילד טיימר. התחילו עם פרקי זמן קצרים ולאט לאט עם ההצלחה תרחיבו אותם.
6. פירוק משימות
תתרגלו לעזור לילד לקחת משימות גדולות (למידה למבחן, סידור חדר, התארגנות לשינה) ולפרק יחד את המשימה הגדולה לשלבים וחלקים קטנים עליהם הילד יכול לסמן וי (בראש/בכתיבה ברשימה). תזכרו שחלק מהקושי של מערכת הקשב זה כניסה למשימות ולכן הילד דוחה אותן ונמנע מהן. פירוק למשימות קטנות (לדוגמה טקסט נפרק כך: כל שאלה ניתן הפסקה של דקה-3 דקות). הפירוק למשימות קטנות והיכולת להתאוורר בניהן מאפשר הפרשת דופמין ועלייה ביכולת הקשבית של המוח. לאט לאט עם ההצלחה, תרחיבו את המשימה למשימה מעט יותר גדולה וכן הלאה.
חלון ההזדמנות שלכם: למה דווקא עכשיו, בחודשי הקיץ?
הבנת המנגנונים האלו היא בדיוק הסיבה שהעבודה אצלנו במכון מצליחה לחולל שינויים עמוקים כל כך, במיוחד בתקופה הזו של השנה. חודשי הקיץ מביאים איתם שקט מרעשי הרקע של שנת הלימודים, ומהווים חלון הזדמנויות נוירולוגי נדיר.
במהלך השנה, המוח של הילד (וגם שלכם) נמצא במצב הישרדותי של כיבוי שרפות מול מבחנים, ציונים ומתחים חברתיים. בקיץ, כשרמות הסטרס צונחות והמוח פנוי ורגוע, יש לנו זמן משמעותי לעזור לילד לעשות קפיצה ענקית ביכולות שלו ובצמצום הפערים, לצד ההנאה מהחופש, ולהיכנס לשנת הלימודים חזק יותר.
כילדה עם הפרעת קשב, אני זוכרת את החלום הענקי הזה של “אולי השנה אהיה חזקה יותר? אולי השנה אצליח יותר?”. בכל 1.9 הבטן של ילדים עם הפרעת קב מתהפכת- הם יודעים שהם נכנסים לקרב שהם מפסידים בו מידי יום.
החופש הגדול הוא הזדמנות מדהימה לעשות את זה, ולנצל אותו ואת חופשות החגים של תשרי, כדי לאפשר בוסט של תהליך ולהגיע הרבה יותר חזק לתחילת השנה. אם תרצו- מוזמנים להשאיר פרטים ונשמח לעזור גם לילד שלכם לצמוח ולהתחזק- קשבית, רגשית, לימודית ובהבנה שהוא יכול (באמת) לכבוש כל פסגה שלפניו. מניסיון, זה משנה חיים!
