הורים אהובים,

החופש הגדול יכול להיות תקופה מדהימה של יחדנס משפחתי מחזק ומעצים, אבל האמת שזאת תקופה שלא הרבה הורים מחכים לה (הילדים כן, ההורים פחות).

לאורך השנים שלי כמטפלת ונוירו-יועצת משפחתית, פגשתי לא מעט הורים שהגיעו דווקא בתקופת החופש לטיפולים, כי הזמן הרב יחד חשף את כל הקשיים של הילדודס בבת אחת. פתאום יש כל כך הרבה זמן יחד, ואם יש לילדודס קושי בוויסות רגשי, ביחסים בניהם האחים, התמכרות למסכים או כל דבר דומה, החוויה של החופש רחוקה מלהיות חופש. יוצאים לנופש וסובלים, יוצאים לבילוי של יומיים ומרגישים שהוא היה שבועיים- גם ההורים וגם הילדים. המטרה של המדריך הזה הוא קודם כל לעזור לכם, מתוך הניסיון שלי כמטפלת, להיות מצויידים בכלים טובים יותר שיעזרו לכם לעבור את החופש בשלום ואף להתחזק בו. אבל  המטרה השניה שלו היא לעזור לכם להבין, מתי דווקא הקשיים שאתם רואים בחופש, הם סימן שחשוב ממש שתיכנסו לתהליך של נוירו ייעוץ משפחתי שיעזור לילדודס שלכם להתחזק בוויסות הרגשי, במיומנויות הרגשיות והחברתיות ולהגיע לשנת הלימודים הקרובה חזקים יותר. 

קחו את הכלים, תשתמשו בהם, שימו לב לסימנים ותיעזרו בהם כדי לדעת איך להתנהל מכאן. ואל תשכחו גם לעדכן אותי איך היה לכם החופש, באילו כלים השתמשתם ולשתף בהצלחות- הן מרגשות אותי תמיד. 

בכל שלב שתרגישו שאתם רוצים וצריכים את העזרה שלנו כדי לייצר שינוי, אתם מוזמנים למלא את פרטיכם ונחזור אליכם עם כל הפרטים על הטיפול אצלנו.

תיהנו, ד”ר שחר

לעבור את החופש הגדול בשלום ולהתחזק בו

1. מיפוי יכולות וצרכים כבסיס חשוב להתחלה נהדרת

הרבה הורים נכנסים לחופש בלי לתכנן אותו ממש לעומק. כן קובעים נופשים, כן משלמים על קייטנות, אבל לא באמת יושבים ומתכננים אותו בדרך שתעזור להם לעבור אותו בצורה הטובה ביותר. אני רוצה לתת לכם כלי חשוב שיעזור לכם לעשות בדיוק את זה. השלב הראשון שלו הוא המיפוי, השלב השני שלו הוא התכנון. 

קחו מחברת/דף/קובץ במחשב וענו על השאלות הבאות: 

  1. האם לאחד או יותר מהילדים שלנו יש קושי בוויסות רגשי?
  2. האם לאחד או יותר מהילדים שלנו יש קושי בדחיית סיפוקים או המתנה בתורים או לתורו?
  3. האם לאחד או יותר מהילדים שלנו יש קושי בלקבל ‘לא’?
  4. האם לאחר או יותר מהילדים שלנו יש ראייה של שחור-לבן/הכל או כלום והוא רואה הרבה פעמים את הדברים השליליים יותר?
  5. מה הגבול שכל אחד מהילדודס שלנו מסוגל לו בנסיעות, בזמן חופשי, להיות ער בערב, להיות בים/בריכה וכל פעילות שאתם חושבים עליה?
  6. מה הגבולות שלנו ההורים מבחינת היכולת שלנו לג’נגל בין הבית לעבודה בחופש?
  7. מה הגבולות האישיים שלנו כל אחד מההורים בפעילויות שונות- תורים, נסיעות, להישאר ערים וכדומה

קחו לכם את הזמן וענו על השאלות, תנו לעצמכם רגע להבין באמת את התהמונה ולא להתעלם או לא לראות חלק ממנה. 
כשאתם מוכנים- תעברו לחלק השני- תכנון. 

2. מתכננים ומתאימים את התכניות לצרכים וליכולות

עכשיו אחרי שראיתם את התמונה, אחרי שהבנתם מהם הקשיים והגבולות של כל אחד מבני המשפחה, 
עכשיו הגיע הזמן לתכנן על-פי כל אלו. זה אומר, שאם יש לכם ילד שקשה לו למשוך יותר מחצי שעה או שעה נסיעה- 
אתם צריכים לתכנן הפסקות בנסיעות, לארטיק, להתאווררות, לטיול קצרצר, לפיקניק. לא כאילוץ, לא כשהוא כבר עובר את קצה היכולת שלו, 
אלא כתכנון מסודר מראש שמאפשר לכם להתכוונן לצרכים של הילדודס שלכם. באותו אופן, אם יש לכם ילדונת קטנה שהיא בת 4 והמקסימום שלה מבחינת ערות בלילה זה 19:30, ויש לכם ילדים גדולים יותר שהקצה שלהם הוא 22:00, זה אומר שבנופשים, בערב, אתם תצטרכו להתפצל- הורה אחד נשאר בדירה/מלון עם הקטנטונת וההורה השני ממשיך עם הגדולים יותר. לא כאילוץ, אלא כתכנון מסודר מראש. 

ככל שתתכננו את החופש לא לפי אידיאלים ורצונות כלליים, אלא בצורה מותאמת יותר- אליכם ולילדודס, לצרכים, לקשיים ולגבולות האישיים, 
אתם תראו שאתם הרבה הרבה יותר תיהנו מהחופש הזה! ולא רק תיהנו, אלא אפילו תתחזקו, בטח ובטח בתחושת המסוגלות ההורית שלכם ובתחושת הסיפוק שלכם מהחופשה- שלכם ושל הילדודס. בקורס המקוון שלי, המצפן להורות (פרטים מלאים כאן) זהו הדבר שאנחנו עושים בו- ההורים בונים מפה הורית, מצפן, שעוזר להם להבין איך כל התנהגות שלהם קשורה לקשיים של הילדודס שהם רואים ואז להבין מה עליהם לדייק. ברגע שמבינים את המוח של הילדודס, מה משפיע עליהם ומה צריך לעשות כדי לשפר את המצב- הדברים משתנים 🙂 

3. שימו לב למטרות ולבחירות שלכם

לפני שנה חזרנו מחופשה באילת, ובדרך חזרה עצרנו לאכול ארטיקים כדי להתרענן. היו שם זוג הורים עם שני ילדיהם, ובדיוק כשהגענו ראינו שהאמא צועקת על הילדים  שלה: “נתנו לכם הכל בחופש הזה- כל מה שביקשת קיבלתם, כל דבר קנינו לכם, די!!!” והיא זזה משם בבכי הצידה. הבעל שנאשאר עם הילדים אמר להם:”טוב נו…” ונכנס לאלונית כדי לקנות להם ארטיקים. התסכול הזה חוזר המון בחופש, ובכלל, ודרכו אני רוצה להגיד לכם כמה דברים חשובים: 

  1. שפע הוא לא אושר- ככל שתתנו יותר, המוח של הילדים לא ילמד לדחות סיפוקים, להעריך, להתאמץ. אתם לא צריכים לתת הרבה כדי שהילדודס יהיו מאושרים, אתם צריכים לתת במידה הנכונה. קיבעו לכל ילד תקציב ותנו לו לנהל אותו- אם הוא סיים אותו אחרי שעתיים, זה מה יש. ככה הילדודס לומדים גם על הדרך דחיית סיפוקים, ניהול כלכלי, שיקול דעת, זה לא רע 🙂 בנוסף, תגדירו מראש אם יש דברים שהם מעבר לתקציב הזה- ארטיק אחד ביום לדוגמה. אל תעמיסו, הילדים צריכים חוויות לא שפע חומרי. 
  2. היו מתואמים- אתם זוג, אתם צוות, תעבדו יחד- תכננו יחד מה הכללים שלכם לנופש (ובכלל), תגבו אחד את השניה, אל תבטלו אחד את השני, תכננו ותפעלו כצוות. זה משמעותי עבורכם וזה משמעותי עבור הילדודס שלכם מאוד! 
  3. דעו כשאתם מוצפים רגשית וזוזו הצידה- כשאתם מוצפים רגשית, מלאים, אתם לא מוסגלים להכיל ולהיות רגועים. דעו לזהות את זה, לזוז הצידה, לדבר לעצמכם דברים שמרגיעים אתכם ורק אז לחזור אל הילדודס ובן/ת הזוג. 
  4. תזכרו מהן המטרות שלכם- ליהנות, לספוג יחד, להתאוורר. המטרות הן לא לקנות, להוציא כספים, לתת כמה שיותר. תדייקו את הבחירות שלכם, לפי האפיון שעשיתם ולפי המטרות האמיתיות שלכם. 

4. מקרה מהטיפולים שיכול לעזור להבין את התמונה

כמו בכל חופש, גם בחופש הקודם הגיעו לא מעט הורים לנוירו ייעוץ משפחתי כדי לטפל בקשיים הרגשיים וההתנהגותיים שעלו בתקופה האינטנסיבית הזאת. אחד הזוגות זכור לי במיוחד- הם היו זוג מקסים ביותר, מתוק, אוהב, אבל שנקלעו למצב שבו אין רגע שקט- כל שניה מישהו מילדים מתעצבן, מתרגז, רב עם אחיו, ולא משנה מה הילדודס קיבלו וכמה, הם תמיד לא היו מסופקים. ההורים הרגישו שהם עושים הכל נכון- מסבירים, מכילים, נותנים, עוטפים, אבל בפועל המצב רק החמיר ובחופש ראו את זה אפילו יותר.  כחלק מהטיפולים במכון (דומה מאוד למה שאני עושה בקורס המקוון המצפן להורות), הראיתי להורים איך ההתנהגויות ההוריות שלהם בבית השפיעו על המוח של הילדודס ואז קישרתי להם את זה לקשיים הרגשיים וההתנהגותיים שהם רואים (80% מהקשיים הרגשיים וההתנהגותיים נובעים משיבושים הוריים, ככה אנחנו רואים באופן עקבי גם במחקרים וגם בשטח הטיפולי). באותו רגע, נפלו להם האסימונים, הם קלטו שהם אולי חשבו שפעלו נכון, אבל בפועל המוח זקוק לדברים אחרים כדי לצמוח רגשית והתנהגותית. חלק מהשינויים שעשינו, אותם אתם יכולים לקחת גם אליכם היו: 

  1. שמנו כללים וגבולות ברורים יותר, גם אם הילד מתעצבן או מתוסכל- עבדנו על ההבנה שהורה טוב הוא לא הורה שהילד שלא לא מתוסכל, אלא הורה שיודע להוביל בעקביות ולתת לילד שלו באמת מה שהוא צריך, לא רק מה שהוא רוצה. 
  2. הם למדו לפעול יחד- לא לבטל אחד את השני, להיות יותר מתוכננים יותר צוות. הם אומנם מתוקים יחד כזוג, אבל כהורים הם לא הצליחו לפעול יחד, דבר שבלבל מאוד את הילדים ולא אפשר למוח של הילדודס ללמוד בצורה נכונה ולהפנים גבולות נכונים. 
  3. חיזקנו וויסות רגשי- וויסות רגשי הוא היכולת שלנו לווסת את הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלנו. וויסות רגשי מחוזק אך ורק בעזרת נוירו ייעוץ משפחתי, היות וההורים הם סוכני השינוי הכי חשובים שמשפיעים כ-80% על הוויסות הרגשי. ברגע שההורים למדו גם לדייק את ההורות שלהם, אבל גם לפעול אחרת ולתווך לילד אחרת בזמן מוצפות רגישת ואחריה- לקחו בדיוק 4 שבועות כדי שההורים יגידו את המשפט שאנחנו כל כך אוהבים לשמוע: “זה לא אותם ילדים, אפילו ההורים שלנו אומרים שרואים שהם כל כך התבגרו ונרגעו”. הוויסות הרגשי הוא מיומנות חשובה מאוד ואם אתם מרגישים שיש לילד שלכם קושי בו- אל תחכו, קבלו את הכלים ותעבדו איתו בצורה נכונה, זה משנה חיים של ממש! תוכלו לעשות את זה אצלנו במכון בטיפולים (לחצו כאן לפרטים וקביעת פגישה ראשונה) או בעזרת הקורס המקוון שתוכלו להתחיל אותו כבר עכשיו (פרטים מלאים ומעבר אל הקורס- כאן). 

לסיום, כמו שאתם רואים, החופש יכול לעבור אחרת לגמרי- 
תשתמשו בכלים, נסו אותם, כיתבו יחד את האפיון ואת התכנון ושימו לב לכל הכלים שנתתי לכם במדריך, 
הם יעזרו לכם משמעותית! ואל תשכחו לשתף אותי בהצלחות, הן מרגשות אותי תמיד!!
חופש נעים, באהבה, 
ד”ר קורל שחר

נשמח לפרטים על הטיפול במכון ואיך זה יכול לעזור לנו בבית