כל מה שצריך לדעת על נטילת ריטלין ותרופות להפרעת קשב

ילדכם נוטל ריטלין או תרופה להפרעת קשב? אלו הדברים שאתם חייבים לדעת!
מאת: ד"ר קורל שחר

פעמים רבות ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז מקבלים מרשם לתרופות, כדוגמת ריטלין. אני לא נגד תרופות, אבל אני פועלת רבות על-מנת שהורים יקבלו את כלל התמונה ויוכלו לקבל החלטה מושכלת יותר לגביי השימוש בתרופות, לעומת המידע החלקי ביותר שלצערי הורים מקבלים כיום. אז למה נותנים את התרופה? מה היא עושה? למה היא עלולה לגרום? האם התרופה מספיקה? ומי באמת צריך אותה? לפניכם מדריך קצר שעושה סדר ועונה על השאלות החשובות.

למה כל-כך הרבה ילדים מקבלים מרשם לתרופות להפרעת קשב וריכוז?

ציירו לעצמכם את התמונה הבאה: ד"ר ישראל ישראלי, הוא רופא שמומחה בהפרעת קשב. הוא עובד בקופת החולים ופוגש בשבוע עשרות הורים לילדים עם הפרעת קשב. המטרה שלו היא אחת: לזהות את ההפרעה ולעזור לילדים
ולהורים. אותו ד"ר ישראלי מוגבל מבחינת הזמן שהוא יכול לשבת עם כל משפחה ואינו עובר איתה תהליך ארוך, ולכן ברגע שהוא מזהה חשד להפרעת קשב, הוא נותן את הדברים היחידים שהוא יכול לשלוט בהם- מרשם לכדור שעובד בחלק מהמקרים ודף המלצות. מעבר לזה, אין לו שום ידיעה אם אכן תיישמו את ההמלצות שאמורות לשפר את התפקודים הקשביים והניהוליים של ילדכם, וכן כיצד תיישמו אותן. כך לדוגמה, מופיע בדף ההמלצות שתקבלו, המלצה להדרכת הורים מותאמת להפרעת קשב, אשר מטרתה לשנות את התקשורת הבייתית, לחזק את ההורות והזוגיות שלכם, ללמד אתכם לקדם את ילדכם ועוד. אבל… ד"ר ישראלי לא יודע אם תיישמו את ההמלצה, או למי תלכו להדרכה (כלומר אם תלכו למומחה, בעל תואר שני ומעלה, אשר מתמחה באופן משמעותי בתחום הקשב ושיפור תפקודים מוחיים, או אם תלכו להדרכת הורים כללית רגילה שלא מאוד עוזרת), הוא גם לא יודע אם תתמידו בתהליך. באופן דומה, ד"ר ישראלי לא יודע אם תיישמו את ייתר ההמלצות, ולכן הוא רוצה לוודא שאם לא תיישמו את ההמלצות או עד שתיישמו אותן באופן מלא, לפחות תנסו לתת לילדכם כדור, שעוזר בכ-40 אחוז מהמקרים על-ידי חיזוק זמני של חלק ממערכת הקשב.

מה התרופה עושה?

תרופות להפרעת קשב וריכוז נועדו לשפר בעיקר אזור מסוים במערכת הקשב, אשר מאפשר הפחתה של אימפולסיביות והיפראקטיביות, לצד מוסחות. חיזוק של התפקודים הללו, מאפשר למידה תקינה וממושכת יותר, קליטה והבנה משמעותיות יותר של החומר הלימודי, תכנון ובקרה ועוד. התרופות מכוונות לשיפור זמני של מספר שעות ואינן מתקנות את מערכת הקשב- כלומר ברגע שההשפעה של הכדור יורדת, ההפרעה חוזרת. יחד-עם-זאת חשוב לדעת- ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (כמו גם מבוגרים) הם בדרך-כלל בעלי קושי נוסף באחת המערכות המוחיות, כדוגמת קשיים רגשיים, קושי במערכת התפקודים הניהוליים, קושי באזור השפתי (שאחראי על תפקודים שפתיים, כדוגמת הבעה, כתיבה, קריאה, הבנת הנשמע והבנת הנקרא) ועוד. התרופות אינן משפרות את התפקודים בייתר המערכות, ולכן ילדים אלו לרוב עדיין מתקשים בלימודים, מבחינה חברתית ובבית, ולכן חווים לא מעט כישלונות.

תופעות לוואי של תרופות להפרעת קשב וריכוז

התרופות יכולות להיות ללא תופעות לוואי, אך עלולות גם לגרום לתופעות לוואי של חרדות, דיכוי תאבון, דיכאון, מצוקות רגשיות ועוד, כפי שמופיעות בעלון ההסבר על כל תרופה. בנוסף, נטילה ממושכת של חלק מהתרופות, עלולה לגרום לתלות וכן לתופעות פסיכוטיות. בנוסף, מחקרים רבים מצאו שמרבית הילדים והמבוגרים שנטלו תרופה להפרעת קשב וריכוז, דיווחו כי הם לא מאמינים שהם מסוגלים להצליח בחייהם ללא התרופה, דבר שמוריד להם את הביטחון העצמי, מפחית את רמת האושר שלהם ויוצר תלות בתרופה ללא אמונה ביכולת העצמית שלהם להצליח. בנוסף, היות ויתר המערכות המוחיות לא שופרו בשעות אלו על-ידי התרופה, ילדים ומבוגרים אלו דיווחו על קשיים רבים בחייהם החברתיים, האקדמיים, הזוגיים, בקריירה ועוד. בנוסף, מחקרים מצאו כי כ-90 אחוז מאוכלוסיית הילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב, אינם זקוקים לתרופות כדי לשפר את תפקודיהם, וכי תהליך נכון ומדויק, מאפשר לילדים ומתבגרים לשפר את התפקודים, מבלי הצורך לקחת סיכון לחוות תופעות לוואי.

האם נטילת תרופה להפרעת קשב וריכוז מספיקה?

לפי מחקרים רבים בתחום, התשובה היא חד משמעית- לא! תרופות מיועדות ב-95 אחוז מהמקרים רק לגייס כוחות לתקופה מצומצמת של כמה חודשים, כשהדבר המשמעותי ביותר הוא לא נטילתה- אלא השינוי בהורות, בזוגיות, בתקשורת עם הילד, בשיפור התפקודים המוחיים (קשב, ניהוליים, לימודיים, רגשיים, שפתיים- וכל מה שזקוק לשיפור). שיפור תפקודים מוחיים מאפשר שיפור של קשב וריכוז ללא תרופות ולתמיד- כלומר לאורך זמן וללא תלות במשהו חיצוני. יתרה-מכך, ילדים שעוברים תהליך של שיפור תפקודים (בדומה לתהליך שנעשה בקליניקה שלי או התהליך המקוון שמופיע באתר), הם ילדים שאנחנו רואים במחקרים כמצליחים יותר בכלל תחומי חייהם, באופן משמעותי יותר מילדים שטופלו רק על-ידי תרופות. בנוסף, התרופה היא למספר שעות בלבד, ולכן הורים לילדים עם הפרעת קשב שנוטלים תרופה, מדווחים שכשההשפעה של התרופה יורדת, כל הקשיים בבית חוזרים ולעיתים אף באופן מוקצן יותר.

איך משפרים תפקודים מוחיים?

דבר ראשון חשוב שתדעו- כל המחקרים (גם שלי) מראים- הפרעת קשב וריכוז מושפעת עד כ-50% אחוז מהסביבה הביתית! לכן, ללא שינוי בהורות ובזוגיות שלכם, לא משנה איזה טיפול תתנו לילדכם (מחשב, אפליקציה, אימון רגשי, טיפול אישי ועוד), יהיה כמעט בלתי אפשרי לשפר משמעותית את תפקודי הקשב, מבלי שאתם תהיו המרכז של התהליך. חייבים להבין, כדי לנצח את הפרעת הקשב אצל ילדים ומתבגרים שגרים בבית- הסביבה הביתית חייבת להשתנות- ואתם ההורים הם הבסיס להצלחה. תהליך נכון שם אתכם ב-60-70% מהזמן במרכז, בו אתם הופכים להיות הפרופסורים לכל מה שקשור לגידול ילדכם בצורה הטובה ביותר, ורק 30-40% מהמפגשים יהיו עם ילדכם. היות והפרעת קשב מושפעת מהסביבה הביתית, אך גם תורשתית, היתרון המשמעותי הוא כשהורים מגיעים לטפל בילדיהם בקליניקה, הם חווים לא רק שיפור בחיי הילד, אלא גם שיפור משמעותי בבית בכלל, בחייהם הזוגיים, בחיים האישיים והקריירה, היות והתהליך עוזר להם לשפר גם את התפקודים שלהם.

כמה זמן תהליך של שיפור תפקודים לוקח עד שההפרעה מצטמצמת משמעותית והילד משתפר משמעותית מבחינת הקשב, למידה, חברתית וכדומה?

הזמן הממוצע הוא כ-4 עד 5 חודשים, כאשר ככל שההורים מדוייקים יותר למה שהם לומדים בו, כך הזמן מתקצר. אם ההורים מדוייקים- השינויים הגדולים מגיעים אחרי שבועות בודדים ורואים שינוי מהותי הן בבית והם בבית הספר. התהליך מורכב הן ממפגשי ייעוץ עם ההורים והן ממפגשי הערכה וקידום של הילד, ומלווה במשחקים, אפליקציות ותרגילים מהנים, אשר מחקרו רבות באוניברסיטאות בארץ ובעולם מעלים את המוטיבציה של הילד לשתף פעולה ולהתמיד.

רוצים לנצח את הפרעת הקשב שלכם או של ילדכם?

לתהליך בקליניקה- מוזמנים להשאיר פרטיכם או להתקשר

לתהליך המקוון שלוקח אתכם צעד צעד בדרך להצלחה- לחצו כאן

ד"ר קורל שחר, יועצת חינוכית ומשפחתית, מומחית קשב, בעיות והפרעות התנהגות
– ראש תכנית, מרצה ומדריכה פדגוגית, סמינר הקיבוצים
-חוקרת, אוניברסיטת תל-אביב
– מנחת השתלמויות, משרד החינוך 
 
קליניקה: מודיעין
– מטפלת בהפרעת קשב ולקויות למידה
–  מטפלת בחרדות, בעיות רגשיות והתפרצויות זעם אצל ילדים