מהתנגדות ללימודים למוטיבציה ולמידה

הורים אהובים, 
הורים רבים חווים את אחר הצהריים כשדה קרב.
הילד אומר שאין לו כוח ללימודים, זה משעמם, קשה, הוא לא יודע- ואתם כהורים שרוצים שלא יפתח פערים- מוצאים את עצמכם מתוסכלים, כועסים, מנסים הכל ולוחצים שינסה.
ההתנהגות הזאת של הילד, היא לא סימן לעצלנות או לוויתור עצמי, המוח של הילד שלכם לא מצליח להיכנס למשימה וללמידה מסיבה כלשהי.
זה לא בשליטה (אפילו שזה נראה לפעמים), זה כשל של המוח. 

לפניכם מדריך עם שני חלקים:
חלק ראשון- שאלון זיהוי;
חלק שני- טיפים שיכולים לעזור. 
אבל תזכרו- 
המוח של הילד הוא מערכת גמישה ומשתנה. הטיפים כאן הם “עזרה ראשונה” שיכולה להקל על היום-יום, אך הם לא מחליפים טיפול בשורש הבעיה. אם אתם מזהים שההתנגדות חוזרת על עצמה, דעו שאפשר לחזק את האזורים שיוצרים את הקושי (ויסות רגשי, לקות למידה, חרת ביצוע, קשב), לצמצם משמעותית את הקשיים ולעזור לילד לצמוח, להתחזק ולצמצם פערים משמעותית, כולל למידה עצמאית ומוטיבציה שהם חלק חשוב מזה. 
כדי ללמוד יותר על הטיפול שלנו בהפרעת קשב וצמצום פערים לימודיים- לחצו כאן, או השאירו לנו פרטים בתחתית המדריך.
ניתן גם לכתוב ווטסאפ/להתקשר, למספר: 074-74-99-044

חלק א’: שאלון האבחון העצמי- למה הוא מתנגד?

כדי לעזור לילד, עלינו להבין מהו “חסם הלמידה” שלו. עברו על השאלות הבאות ונסו לזהות דפוס חוזר:

1. האם זו חרדת ביצוע? 

• האם הילד נמנע מלהתחיל משימה כי הוא מפחד שהוא לא יצליח, לא ידע מה לעשות או שזה לא יצא מושלם? 

• האם הוא מוחק המון, קורע דפים או בוכה כשמשהו לא מצליח בניסיון הראשון?

• האם הוא נוטה להגיד “אני טיפש” או “אני לעולם לא אבין את זה”? “אני גרוע בזה?” ומבקש שתשבו לידו ותעשו איתו?
  אם אחת או יותר מהתשובות שלכם היא כן- סביר להניח שילדכם סובל מחרדת ביצוע אקדמית במקצוע אחד או יותר. חרדת ביצוע לרוב מלווה לקושי נוסף, לכן המשיכו לענות על השאלון. 

2. האם זו הפרעת קשב וריכוז, ADHD?  

• האם הילד מתחיל לעבוד אבל “מרחף” אחרי שתי דקות?

• האם רעשי רקע קלים מוציאים אותו מריכוז?

• האם הוא זקוק לתנועה מתמדת בזמן הלמידה (מתנדנד על הכיסא, משחק בעיפרון)? אלו חלק מהסימנים של קשיי והפרעת קשב שעלולים להקשות על ילדכם להיכנס למשימות, להתרכז בהן לאורך זמן ולנהל אותן בצורה נכונה. 

3. האם זו לקות למידה? 

• האם הקושי הוא ספציפי (רק בחשבון, רק בקריאה, רק בארגון פסקה)?

• האם הילד משקיע מאמץ אדיר אבל התוצאה נמוכה מאוד ביחס למאמץ?

• האם הוא מנסה לנחש מילים בקריאה או מתקשה לזכור רצף של פעולות? 
  אלו חלק מהסימנים ללקות למידה שעלולה להוות קושי ולמנוע מילדכם להצליח וליהנות מהלמידה. 

4. האם אלו הרגלים וסביבה?

• האם הילד רגיל לגרייה גבוהה (מסכים, משחקי מחשב) רוב שעות היום?

• האם סביבת הלמידה עמוסה בגירויים (טלוויזיה דולקת, טלפון לידו)?

• האם אתם עושים הרבה דברים עבור ילדכם (מסדרים לו את התיק, מנהלים עבורו את הלמידה, מנהלים למידה למבחן וכדומה)?
  אלו דוגמאות להרגלים שיכולים להקשות על ילדכם לפתח עצמאות ויכולת ללמוד באופן עצמאי, בהצלחה ומתוך מיומנויות חזקות ומוטיבציה.  

חלק ב: טיפים שיכולים לעזור

אני מזכירה שאלו טיפים של ‘עזרה ראשונה’, וחשוב להבין את המקור ולטפל בו בצורה מעמיקה כדי לעזור לילדכם בצורה הטובה ביותר. 

1. ויסות לפני למידה 

הטעות הנפוצה ביותר היא להגיע לשיעורי הבית בלחץ (“נו, כבר מאוחר!”).

• הטיפ: קחו 5 דקות של “מעבר”. שבו לידו, נשמו עמוק. כשהגוף שלו מרגיש שאתם רגועים, תעזרו לילדכם להתמקד בדרך- אנחנו נהנים מהדרך, חוגגים כל צעד בדרך, ההצלחה היא עצם העשייה בחיוך 🙂 

2. פירוק לגורמים 

משימה גדולה נתפסת במוח כאיום שמפעיל סטרס.

• הטיפ: אל תגידו “תעשה את כל העמוד”. תגידו “בוא נפתור רק את התרגיל הראשון”. סיום משימה קטנה משחרר דופמין שנותן דלק להמשך.

3. שיטת ה-10 דקות ותנועה

ילדים עם הפרעת קשב, לקות למידה וחרדת ביצוע, מתייאשים מהמחשבה על ישיבה ממושכת.

• הטיפ: שימו טיימר ל-10 דקות. הבטיחו לילד שבזמן הזה הוא מרוכז, ומיד אחריו יש לו 5 דקות של תנועה (קפיצה, מתיחות). התנועה משחררת ומתפקדת כהטענת מצברים.

4. שבחו את הצעדים בדרך

עבור ילדים עם חרדת ביצוע או קושי לימודי או קשבי, שבחים כמו “אתה חכם” יוצרים פחד מכישלון.

• הטיפ: שבחו את הדרך. “ראיתי כמה התאמצת בפתרון הזה”. זה בונה במוח קשר בין מאמץ לתגמול, ולא בין תוצאה לערך עצמי.

5. ניקוי דופמין 

אם המוח של הילד רגיל לסרטונים קצרים, כל משימת קריאה תיראה לו בלתי אפשרית.

• הטיפ: צרו “חלון למידה נקי”. לפחות שעה לפני הלמידה בלי מסכים. תנו למוח לחזור לרמת דופמין מאוזנת יותר כדי שיוכל למצוא עניין בדף ועט.