הורים אהובים,
בתוך כל מה שאתם בונים ונותנים: הקרבה, העשייה, ההתמסרות להורות, קל לשכוח שאתם גם זוג. שניים שבחרו ללכת יחד, ושרוצים להרגיש שהם פועלים באותו צד של המתרס.
החיים עמוסים, לפעמים סוערים, והורות מביאה איתה רגעים מופלאים, אבל גם אתגרים שמטלטלים אפילו את הזוגות האוהבים והחזקים ביותר.
ואם אתם כאן, קוראים את השורות האלו – כנראה שיש בכם רצון. רצון לדייק, להתקרב, ולחזור לשתף פעולה גם במקום הרגיש של ההורות.
הבשורה הטובה היא שזה אפשרי.
לא דרך מהפכות גדולות – אלא בצעדים קטנים, שמחזקים מחדש את החיבור הרגשי, התיאום והשותפות.
במכון שלנו, אנחנו מלווים מאות הורים שבחרו לא רק לחזק את הילד, אלא גם את עצמם – כזוג וכיחידה משפחתית שלמה.
הנוירו-ייעוץ המשפחתי שאנחנו מציעים כולל לעיתים גם ייעוץ זוגי ממוקד, מתוך הבנה פשוטה אך עמוקה:
כשהזוגיות ההורית מתואמת ומכבדת – הילדים גדלים בסביבה יציבה, בטוחה ובריאה יותר.
המדריך הזה נועד לתת לכם כלים אמיתיים להחזיר שותפות, להבין אחד את השנייה גם כשיש עומס, ולשמור עליכם כצוות מגובש ואוהב גם כשהמציאות מאתגרת.
תיהנו, ד”ר שחר
ואם תרצו לשמוע יותר על הטיפולים במכון ולהיעזר בנו-
תוכלו ללחוץ כאן להשארת פרטים
או לכתוב ווטסאפ/להתקשר: 074-74-99-044
1. אל תתבלבלו: משבר בהורות הוא לא בהכרח משבר בזוגיות, אבל הוא עלול להפוך לכזה
ילדים מעוררים בנו הכול – אהבה, דאגה, וגם פגיעות.
כשאנחנו לא מתואמים בהורות, זה עלול להרגיש כאילו אנחנו עומדים משני עברי המתרס.
אבל האמת היא שכשאתם רבים על ‘איך לנהוג עם הילד’, אתם בעצם אומרים: “אני זקוק לך איתי בזה.”
הדרך להתחיל לשנות?
היא לא בדיון על הילד, אלא בשאלה הפשוטה:
“מה אנחנו רוצים שיהיה בינינו בתוך ההורות הזו?”
אחד האתגרים הנפוצים הוא הבלבול בין קושי בהתמודדות עם הילדים, לבין קושי בזוגיות.
אבל הרבה פעמים, כשאתם מתווכחים על “איך להגיב לילד”, מה שאתם באמת אומרים זה:
“אני מרגיש לבד בזה.”
“אני צריך אותך איתי בקו אחיד.”
“אני מפחד לפספס את הילד, תעזרי לי.”
רק כשמסירים את שכבת הכעס, אפשר לראות את הצורך העמוק שמתחת.
נסו להתחיל שיחות על ההורות דווקא מהמקום הזה:
לא מי צודק, אלא מה אני צריך ממך כדי להרגיש שאני לא לבד בזה.
ככל שתזכרו שאתם שניים שנלחמים באותו צד – פחות תרגישו שאתם נלחמים זה בזה.
2. תיאום ציפיות – זה לא מותרות, זה חמצן זוגי
אחת הטעויות הנפוצות היא לדבר על נושאים חשובים (חינוך, גבולות, עומסים) רק כשיש משבר.
אבל בזמן משבר – כולנו פחות נגישים להקשבה, פחות סבלניים, ומגיבים יותר מהבטן.
אם אחד מכם מצפה לשיתוף פעולה מוחלט, והשני פשוט מנסה לשרוד את היום – זה יוצר פער הולך ומתרחב.
שבו אחת לשבוע לשיחה קצרה (לא רק על הלוגיסטיקה), וענו יחד על השאלות הבאות:
-
במה אני מרגיש/ה שאני לבד?
-
מה הייתי רוצה לקבל ממך השבוע – בלי שתגיד לי ש”אני מגזים”?
-
במה אני יכול/ה להקל עליך – גדול או קטן?
תיאום רגשי קבוע הוא כמו עדכון תוכנה למערכת היחסים. הוא מונע תקלות גדולות. זה לא רק מונע ריבים,
אלא מחזק את תחושת הצוות. כשיש תיאום, גם קונפליקטים קטנים לא תופסים נפח גדול מדי
3. אם הקושי בהורות מכאיב לכם בזוגיות – כנראה שהגיע הזמן להיעזר
אין דבר שמערער זוגיות כמו קושי רגשי מתמשך בהורות.
תחושת כישלון, ויכוחים אינסופיים על גבולות, או עומס נפשי שלא מוצא פורקן – כל אלה מצטברים ומפעילים אתכם בדיוק כשאתם הכי צריכים להישאר מחוברים.
בדיוק שם נכנס הנוירו-ייעוץ המשפחתי שאנחנו מציעים במכון –
הוא נוגע לא רק בילד, אלא בכם כהורים וכזוג:
-
עוזר לכם להבין מה מפעיל כל אחד מכם
-
מלמד אתכם איך לא להילחם על גבולות – אלא לבנות אותם יחד
-
מחזק את היכולת לנהל שיח רגשי גם כשאתם מוצפים
-
ובעיקר – מחזיר לכם את התחושה שאתם לא לבד בזה
הרבה פעמים, התהליך הזה כולל גם נוירו-ייעוץ זוגי, ממוקד, רגשי ופרקטי, שמאפשר לבנות מחדש שפה של חיבור ותיאום, בלי להזדקק “לטיפול זוגי ארוך”.
המפגשים מתקיימים במודיעין, חיפה או בזום – באווירה מכילה ובטוחה.
4. אל תדברו רק על הילדים – דברו גם על עצמכם
כשהיום שלכם מתנהל סביב תיאומי הסעות, שיעורים, קשיים רגשיים או ניהול הבית, קל לאבד את האינטימיות.
אבל הקשר ביניכם הוא לא רק שותפות לוגיסטית – הוא בסיס רגשי שצריך להשקות.
כך גם כשהילדים תופסים את רוב השיח, נשארים מעט מאוד רגעים שבהם אתם רואים אחד את השנייה באמת.
נסו להכניס הרגל פשוט:
אחת לשבוע, בשקט של הערב, כל אחד מכם משתף במשהו שקשור רק בו:
– ממה נהניתי השבוע
– מה תסכל אותי בעבודה
– מה חסר לי ביומיום
הרגעים האלו הם עוגנים שמזכירים לכם שאתם לא רק ‘מנהלי משפחה’ – אלא בני זוג שיכולים להניח ראש אחד אצל השנייה. מה גם.. שהילדים מרוויחים הורים מחוברים – כשאתם מרשים לעצמכם להיות גם בני אדם, לא רק הורים.
5. הכניסו רגע אחד קבוע של יחד זוגי – גם אם הוא קצר
זה לא חייב להיות דייט זוגי. זה יכול להיות כוס תה/יין, סדרה קצרה, או סיבוב הליכה בערב.
אבל כשהרגע הזה קבוע, הוא שומר את הקשר פעיל.
כמו שריר שלא מתנוון.
אל תחכו לחופשה. התחילו מרגע קטן ביום.
ותזכרו – לא מחפשים שלמות, רק קשר שנושם שמחזק כל אחד מכם.
הורות חזקה צומחת בין היתר גם מזוגיות יציבה.
ואם אתם מרגישים שהקשר נשחק בתוך כל הטוב (והקושי) שאתם בונים עם הילדים, אל תחכו לשבר.
אפשר לתקן, לדייק, להעמיק – נסו את חמשת הצעדים ותראו איזה שינוי נהדר זה יוצר בחייכם!
באהבה,
ד”ר שחר
רוצים שנחזור אליכם לגביי הטיפולים במכון? מלאו פרטיכם כאן:
מאמרים מומלצים בתחום:
Lange, K. W. (2020). The need for alternative treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder. Movement and Nutrition in Health and Disease, 4.
Sousa, S. S., Amaro Jr, E., Crego, A., Gonçalves, Ó. F., & Sampaio, A. (2018). Developmental trajectory of the prefrontal cortex: a systematic review of diffusion tensor imaging studies. Brain imaging and behavior, 12(4), 1197-1210.
Forbes, T. A., & Gallo, V. (2017). All wrapped up: environmental effects on myelination. Trends in neurosciences, 40(9), 572-587.
Hodel, A. S. (2018). Rapid infant prefrontal cortex development and sensitivity to early environmental experience. Developmental Review, 48, 113-144.
Roy, A., Hechtman, L., Arnold, L. E., Sibley, M. H., Molina, B. S., Swanson, J. M., … & Stern, K. (2016). Childhood factors affecting persistence and desistence of attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms in adulthood: results from the MTA. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(11), 937-944.
Noda, S., Shirotsuki, K., & Nakao, M. (2019). The effectiveness of intervention with board games: a systematic review. BioPsychoSocial medicine, 13(1), 1-21
תוכלו למצוא המלצות נוספות מתחת לקטגוריה ‘מכללה’ – מאמרים.
