איך לג’נגל בין הילדים והעבודה

הורים אהובים, 

הימים האחרונים לא פשוטים. מבצע צבאי, אזעקות, מתחים באוויר, שגרה שמתפרקת,
ודווקא עכשיו, ההורים נדרשים ליותר מתמיד: להחזיק את הבית, להרגיע את הילדים, להמשיך לעבוד, לא להתפרק בעצמם, וגם לשמור איכשהו על זוגיות מתפקדת.

אז איך עושים את זה?
במיוחד בשביל זה כתבתי לכם מדריך עם כלים פרקטיים שיעזרו לכם לעבור את התקופה בשלום. 

אני מזכירה שאתם מוזמנים תמיד להישען עלינו במכון- במודיעין, חיפה ובזום (בתקופה הזאת ובכלל- זום הוא דבר נהדר),
בטיפולים שלנו: נוירו הדרכת הורים וייעוץ משפחתי, נוירו ייעוץ זוגי, טיפול רגשי לילדים ומבוגרים,
טיפול ואימון מוחי להפרעת קשב לכל הגילאים, טיפול בחרדה וקבוצות לחיזוק מיומנויות
רגשיות וחברתיות ילדים ונוער. 

תוכלו להשאיר לנו פנייה דרך האתר או להתקשר/לכתוב ווטסאפ למספר: 074-74-99-044

 נסו את הטיפים במדריך ועדכנו אותי כמה זה עזר. 
חיבוק ענק ושנדע בשורות טובות בהקדם!!

 

1. קבלו את זה שאין ‘איזון מושלם’

בימי שגרה אנחנו שואפים לאיזון בין תחומי החיים. בימי חירום? המטרה היא וויסות ושחרור– לא איזון.
תהיו רכים עם עצמכם. תבינו שזו תקופה שבה תעדוף גמיש וחמלה עצמית חשובים לצד פרודוקטיביות.
אם היום התרכזתם בילדים ופחות בעבודה – זה לא כישלון. זה השתנות ולמידה להקשיב ולהתמודד עם כלל הצרכים. הכל בסדר!

2. מתכננים לו”ז נכון למצב הנוכחי

עיקרון הזהב : תכנון גמיש ל-3 מטרות ביום בלבד:
במקום רשימת מטלות מתישה, הגדירו כל בוקר:

  • דבר אחד עד שלושה לעבודה שחשוב לכם להספיק

  • דבר אחד עד שלושה לילדים/משפחה (משחק, סיפור, למידה משותפת)

  • דבר אחד לבית/לוגיסטיקה

תזכרו שהמוח מגיב טוב יותר להצלחות קטנות מאשר לתחושת כישלון מול רשימה אינסופית.

2. עיקרון השילוב

  • אתם מחלקים את המשימות של כל תחום לפי סדר היום. לדוגמה: ספורט כדבר ראשון בבוקר, לאחר מכן נוהל בוקר וארוחת בוקר עם הילדים. כלומר כל דבר לפי הסדר שלו הנכון ביום. 

  • שלבו לסירוגין: משימה שקשורה לעבודה, זמן ילדים, משימה שקשורה לעבודה, זמן ניהול הבית. 

  • בזמן שאתם במשימה שלא קשורה לילדים- סדרו איתם לו”ז משימות שהם עושים בעצמם (פאזל, משחק, סרט צהריים)

  • אל תשכחו בערב זמן זוגי- ארוחה משותפת, צפייה בסדרה יחד, שתיית יין יחד במרפסת.

באופן כזה, הילדים מרגישים שייכות  ואתם מרגישים שליטה.

3. שימרו על תקשורת זוגית 

זמן זוגי לא חייב להיות דייט של שעתיים. גם 15 דקות בערב לשיחה כנה בלי מסכים-  זו השקעה בזוגיות.

ככל שתתקשרו ותעבדו יחד, אתם תתקרבו בתקופה הזאת ותתחזקו. 
תזכרו שאתם צוות- עכשיו הזמן לדייק ולהפוך אתכם לצוות מנצח 🙂 
שאלו זה את זה:

“איך אתה מרגיש היום?”
“מה אני יכולה לעשות בשבילך?”
“מה נעים לך בימים האלה?”

במקום רק לנהל את הלוגיסטיקה,  תראו זה את זו. תכננו את הלו”ז יחד
וחלקו אותו מתוך שותפות אמיתית ואוהבת. 

4. שימרו על שגרה מבחינת ההורות

אני יודעת שזה קשה, אבל ככל שתשמרו על זמני מסך (זה בסדר שהם יהיו טיפה ארוכים יותר בזמן הזה, אבל לא בהרבה-
יש דברים רבים לעשות גם מחוץ למסך),
וככל שתהיו מדוייקים להרגליים הוריים בריאים ומחזקים, כך התקופה הזאת תעבור בקלות יותר. 

5. הילדים הם שותפים

שלבו את הילדים בתפקידים קבועים, באחריות, בבישול, תנו להם להיות חלק. 
זה יעזור גם לכם וגם לתחושת המסוגלות והשייכות שלהם. 
ככל שילדים עוזרים יותר ושותפים- כך הם מתפתחים להיות ילדים ומבוגרים
אחראיים, בוגרים, אמפתיים, חרוצים ובעלי יכולת ניהול טובות יותר, אז תאפשרו להם להתחזק בזה 🙂 

ואם אתם מרגישים שקשה לכם בהורות ואתם זקוקים לעזרה, אני מזמינה אתכם להיעזר בנו בנוירו-ייעוץ משפחתי:

וויסות רגשי נמוך, הינו מצב בו ילד או מבוגר מתקשים לווסת (לשלוט ולכוון) את הרגשות שלו, כך שהרגשות משתלטים עליו- כעס, עלבון, קנאה, תסכול, פחדים, עצב וכדומה. אחד המרכיבים הכי משפיעים ומשמעותיים ביכולת שלנו לשפר וויסות רגשי, הינם ההורים והסביבה הביתית, שמשפיעים למעלה מ-60% על הוויסות הרגשי של הילד. 

במהלך הטיפול והנוירו-ייעוץ משפחתי והדרכת ההורים, אנחנו עוזרים להורים לדייק את ההורות ואת הסביבה הביתית, את התגובות לילד ולדייק את השפה שבעזרתה הם עוזרים לילדים ללמוד מאירועים שונים בהם הוצף רגשית. במקביל (בהתאם לקצב ההתקדמות בטיפול), אנחנו נפגשים עם הילד 1:1 או מחליטים יחד עם ההורים להוסיף קבוצה חברתית, כדי לעזור לילד ללמוד כלים חשובים ולהתחזק מבחינה רגשית, התנהגותית וחברתית. 

בנוירו-ייעוץ משפחתי, אנחנו מסתכלים על כל המשפחה, ולכן הורים מגיעים עם קושי מרכזי של ילד אחד, אבל כל המשפחה צומחת ומתחזקת! 

מודיעין, חיפה ובזום. טלפון/ווטסאפ: 074-74-99044

רוצים שנחזור אליכם? מלאו פרטיכם כאן:

מאמרים מומלצים בתחום:

Lange, K. W. (2020). The need for alternative treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder. Movement and Nutrition in Health and Disease, 4.‏

 

Sousa, S. S., Amaro Jr, E., Crego, A., Gonçalves, Ó. F., & Sampaio, A. (2018). Developmental trajectory of the prefrontal cortex: a systematic review of diffusion tensor imaging studies. Brain imaging and behavior, 12(4), 1197-1210.‏


Forbes, T. A., & Gallo, V. (2017). All wrapped up: environmental effects on myelination. Trends in neurosciences, 40(9), 572-587.

 

Hodel, A. S. (2018). Rapid infant prefrontal cortex development and sensitivity to early environmental experience. Developmental Review, 48, 113-144.‏

 

Roy, A., Hechtman, L., Arnold, L. E., Sibley, M. H., Molina, B. S., Swanson, J. M., … & Stern, K. (2016). Childhood factors affecting persistence and desistence of attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms in adulthood: results from the MTA. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(11), 937-944.

 

Noda, S., Shirotsuki, K., & Nakao, M. (2019). The effectiveness of intervention with board games: a systematic review. BioPsychoSocial medicine, 13(1), 1-21

 

תוכלו למצוא המלצות נוספות מתחת לקטגוריה ‘מכללה’ – מאמרים.