להיות הורים לילדים עם הפרעת קשב

1. עצרו ותתבוננו לפני שאתם מגיבים

ילד עם הפרעת קשב לא עושה דווקא. הוא מגיב מתוך עומס חושי, קושי בוויסות או הצפה מנטלית.
במקום להגיב מיידית, נסו להבין מה הפעיל אותו? מה הקושי שמפעפע מתחת להתנהגות?
לדוגמה:
התפרצות יכולה להיות תגובה לפחד מכישלון.
שכחה – ביטוי לקושי בתפקוד ניהולי או קשבי, לא חוסר אכפתיות.

מחקרים בתחום נוירו-תרפיה מצביעים על כך שתגובה הורית רגועה, מבינה ומאמנת (מתרגלת ומפתחת מיומנויות) מחזקת ויסות רגשי ומאפשרת לילד להרגיש במרחב בטוח – ומעלה את הסיכוי ללמידה בפעם הבאה.

2. גבולות ברורים הם לא ההפך מחמלה

המוח עם ADHD מתקשה באוטומט לתכנן, לחזות ולהימנע. הוא זקוק למערכת גבולות חיצונית, עקבית וברורה, שתאפשר לו להתאמן על תפקוד בתוך מסגרת.

זה אומר:

• לוחות זמנים ויזואליים

• הרגלי שינה ואכילה מסודרים

• כללים שאינם משתנים לפי מצב רוח או עומס רגשי

גבולות יציבים לא מונעים חום – להפך, הם יוצרים קרקע בטוחה ליחס רגשי עמוק.
הילד לומד שדברים אינם מתפרקים, גם כשקשה והמוח מחזק את היכולת להבין ולסגל שגרות.

3. בנו איתו מיומנויות במקום רק להעיר

ילדים עם הפרעת קשב לרוב שומעים בעיקר מה הם לא עושים כמו שצריך.
אבל ההורים המקדמים הם אלו שמבינים: הפרעת קשב היא פער בין הרצון לבין היכולת, ולכן הילד זקוק ללמידה אקטיבית של מיומנויות.

במקום לומר:
“תארגן את התיק כבר!”,
שבו איתו ובנו יחד שיטה:
רשימה, לוח מחיק, תזכורת קולית, שגרה ברורה. למדו אותו לאט לאט לעשות זאת לבד. 

במכון, אנחנו עושים בדיוק את זה – אימון מוחי פרקטי לבניית תפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה, ויסות תגובה, מיקוד והקצאת קשב ותכנון.

4. אל תקראו לו בשמו – בחרו בשם חיבה

מחקרים מצביעים על כך ששם הילד, כשהוא מזוהה עם הערה, נזיפה או תסכול – מייצר תגובת סטרס אוטומטית.
במקום ש“איתי” יישמע תמיד עם טון כועס – בחרו שם קרבה: “מתוק”, “אהוב”, “ממוש” או שם חיבה אישי.

השם החדש יוצר הפרדה בין הילד לבין ההתנהגות, ומאפשר חיזוק חיובי מבלי להציף אותו בתחושת בושה.

5. הפרידו בין הילד לבין הקושי שלו

ילדים עם ADHD סופגים מהר מאוד את הרושם שהם הבעיה.
כשהילד שומע “אתה מייאש אותי”, “אתה אף פעם לא מצליח”, “שוב אתה….” הוא בונה זהות של כישלון.

העיקרון כאן פשוט:
שדרו לו תמיד: “אני מאמין בך – גם כשאתה מתבלבל.”

התייחסו לקושי כאורח זמני, לא כמהות. הילד לא עצלן – הוא מתמודד.
הוא לא מפונק – הוא צריך הכוונה.

6. צרו חוויות הצלחה יזומות

הצלחה מייצרת דופמין – והוא המוליך העצבי שילדים עם ADHD זקוקים לו כמו אוויר.
אתם יכולים לבנות לו הצלחות בכל תחום –
להיות אחראי להכנת הסלט, לזכור סיסמה, לסדר מגירה, להתמיד ביומן אישי. גם בלמידה- הוא חייב לחוות הצלחות (במכון לדוגמה אנחנו עובדים עם סרגלי מאמץ לכל מיומנות, שנבנו על פי מחקרים מתקדמים מהתחום ומאפשרים לילד לבנות תפיסת מסוגלות חיובית מחדש). 

אלו פעולות קטנות שגורמות לו להרגיש שהוא מצליח ויוצרות מחזור חיובי של מוטיבציה עצמית.

7. בחרו את הרגע הנכון לשיחה – לא כשהכול בוער

המוח עם קשיי קשב מוצף מהר מאוד.
בזמן ריב, חיכוך או כעס – אזורי הקשב והלמידה פשוט מתנתקים.

דווקא כשקצת שקט, לפני השינה, לאחר בית הספר, זה הזמן לשיחה רגועה:

• “שמתי לב שהבוקר היה לך קשה, רוצה לשתף אותי מה הרגשת?”

• “יש משהו שיעזור לך להתארגן יותר בקלות מחר?”

שיחה אמפתית מחוץ לסערה בונה הבנה הרבה יותר עמוקה.

8. אתם לא חייבים לעבור את זה לבד 

הקשיים של הפרעת הקשב יכולים להפוך כל בוקר למלחמה, כל שיעורי בית לשדה קרב וכל הערב למתח מתמשך.
ואתם לא פעם נשארים מותשים, אשמים, מבולבלים, מנסים כל פעם “לפתוח דף חדש”, ומגלים שהוא מתקמט מהר מדי.

אז קודם כול – זה לא כי אתם לא הורים טובים.
זה כי אתם צריכים הכוונה מדויקת, שמבינה את הילד שלכם מבפנים – וגם אתכם.

אתם יכולים להיעזר במדריך- יש בו המון כדי להתחיל לייצר שינוי חיובי! ואתם יכולים להיעזר בנו במכון. 

במכון שלנו, אנחנו עובדים בגישה של טיפול ואימון מוחי לילדים עם הפרעת קשב – ובמקביל, מדריכים אתכם, ההורים, בכלים פשוטים וישימים שמייצרים שינוי יומיומי.

במפגשים אנחנו:

• מאמנים את הילד על תפקודי מוח חיוניים כמו זיכרון עבודה, וויסות, תכנון וקשב 

• סוגרים פערים לימודיים שנפתחו לאורך השנים

• עובדים איתו על ביטחון עצמי, שייכות ותחושת מסוגלות

• נותנים לכם, ההורים, שפה חדשה, דרכי תגובה וכלים שמפחיתים תסכול, מגבירים שיתוף פעולה ומחזקים יכולות קשב

התהליך מותאם אישית לכל ילד ולכל משפחה, ויכול להתקיים באחד מסניפינו – בחיפה, במודיעין או בזום, לבחירתכם.