הפרעת קשב והיפראקטיביות

הפרעת קשב והיפראקטיביות, הקרויה באנגליתAttention Deficit Hyperactivity Disorder  (ADHD), הינה ההפרעה נוירו-התפתחותית כרונית, אשר נמצאה כשכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-הספר היסודי (5-10%) (Scahill and Schwab-Stone, 2000). ההפרעה מולדת או נגרמת בשל גורמים סביבתיים לקויים, כדוגמת זמן צפייה ממושך בטלוויזיה מתחת בשנים הראשונות לחיים, השכלת הורים, גיל האם בלידה ועישון של האם במהלך ההיריון ולאחר הלידה (Sagiv et al., 2012; Czamara et al., 2012).

על-פי ה-DSM-5 ההפרעה באה לידי-ביטוי בשלוש דרכים: הפרעה המתבטאת בחוסר קשב (ADHD/IA), שכוללת מאפיינים של קשב ותשומת-לב בלבד, הפרעה המתבטאת בהיפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD/HI), אשר כוללת מאפיינים היפראקטיביים-אימפולסיביים בלבד, והפרעה המתבטאת הן בחוסר קשב והן בהיפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD/COM), שהינה ההפרעה אשר משלבת בין שתי ההפרעות הראשונות (American Psychiatric Association, 2013). צורת ההפרעה השכיחה ביותר הינה ה-IA, לאחר-מכן ה-COM  ולבסוף ה-HI (Froelich et al., 2007). מלבד אבחון הפרעת הקשב על-פי ה-DSM, יש צורך באבחנה מדויקת יותר, אשר מטרתה לבחון באילו תפקודים קשביים הילד מתקשה.

אבחון תפקודים קשביים:

התפתחות תחום הנוירולוגיה פתח אפשרויות חדשות לחקר המערכות הקשביות של האדם. כחלק ממחקר זה התגלו מבנים מוחיים, אשר אחראיים על תהליכי עיבוד מידע וקשב (Hillyard & Picton, 1987). על-פי פוזנר ופטרסן (Posner & Petersen, 1990) מערכת הקשב הינה מערכת נפרדת מהמערכות האחראיות על קליטת נתונים וגירויים, והיא עוסקת במיון בלתי פוסק של הגירויים שעליה להעביר לעיבוד. מיון זה מתרחש גם כאשר הקשב של האדם מופנה לגירוי מסוים. לדעת פוזנר ופטרסן, מערכת הקשב הינה מערכת של 'רשתות קשב', אשר מחולקת לשלוש 'רשתות' (תתי-מערכות) נפרדות, אך קשורות זו לזו: רשת העוררות (alerting) אשר אחראית על עוררות ומוכנות המערכת לקליטת גירויים בעלי חשיבות לעיבוד, מגוף האדם והסביבה מבלי הכוונה מוקדמת למיקום הגירוי; רשת הכוונת הקשב (orienting) שאחראית על הכוונת הקשב לאזור מסוים וניתוק הקשב ממיקום אחד והעברתו למיקום חזותי אחר; ורשת בקרת הקשב (executive attention), אשר אחראית על ויסות תגובות ובחירות במצבים של קונפליקט.

צאל, שלו ומבורך (Tsal, Shalev, & Mevorach, 2005), הרחיבו את תיאוריית רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן ובנו מודל אשר נקרא 'גישת ארבע מערכות הקשב'. לפי גישה זו, מערכת הקשב מחולקת לארבע מערכות שונות ונפרדות, כאשר בכל אחת מהן הילד יכול לתפקד ברמה שונה. מערכות אלו ממוקמות באזורים שונים במוח ואחריות על תפקודים קשביים שונים:

מערכת הקשב המתמשך (Sustained attention)- מערכת אשר אחראית על הקצאת משאבים קשביים לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ילדים בעלי לקות בקשב מתמשך, יתקשו במשימות בהן עליהם לשמור במקביל גם על קשב לאורך זמן, וגם על דיכוי פעולה ותגובה מצידם. 
מערכת הקשב הסלקטיבי (Selective attention)- מערכת המאפשרת מיקוד קשב לגירוי חזותי או אודיטורי מסוים לאורך זמן, במקביל להתעלמות מגירויים מסיחים. לקות במערכת זו יקשה על התעלמות מגירויים מסיחים, כך שתתבצע הפניית קשב לגירוי מסיח, במקום התמקדות בגירוי הרצוי.

מערכת הכוונת הקשב (Orienting of attention)-  מערכת זו אחראית על הפניית קשב למיקום מסוים במרחב החזותי, ניתוק קשר-עין והעברת הקשב למיקום אחר. לקות במערכת זו תקשה על סריקה ומעקב אחר גירויים חזותיים, כדוגמת תהליך הקריאה.

מערכת בקרת הקשב (Attention Executive)- מערכת בקרת-על אשר אחראית לפקח על כל המערכות הקשביות, על התארגנות במשימות, התמודדות במצבי קונפליקט, יכולת ביקורת עצמית במשימות ועוד.

אין צורך לרוץ בין מטפלים שונים- הכל מרוכז במקום אחד!
אנחנו מזמינים אתכם לטיפול שכולל הערכה מקדימה אשר מדייקת את הפרופיל הקשבי והתפקודי של הילד, הדרכת הורים מקיפה, אימונים קשביים וניהוליים, אסטרטגיות למידה, קידום מיומנויות רגשיות וחברתיות ועוד!