"אין לי כוח יותר לילדים"- 3 דברים שאתם יכולים לעשות כדי להחזיר את הרוגע

מרגישים שהילדים שואבים מכם כוחות? הבית מלא בריבים ומאבקים? 
3 דברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו
כדי להחזיר את הרוגע וההנאה הביתה!

פעמים רבות מגיעים אליי הורים לקליניקה לייעוץ משפחתי או הדרכת הורים ממוקדת, שמרגישים שהזמן עם הילדים שואב מהם כוחות והם לא מצליחים ליצור אווירה טובה בבית ולהפסיק מאבקים וריבים. במצב כזה, קשה ליהנות מההורות, לקדם את הילדים, לצאת לנופש עם הילדים ואפילו לבלות אחר צהריים משותף בבית מבלי להרגיש מוצפות.

הבשורה הטובה היא שעם כלים נכונים והתמדה- המצב יכול להשתנות ותוך פרק זמן יחסית קצר!

מתוך הייעוצים והפגישות, בחרתי ב-3 דברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו, כדי להחזיר את הרוגע וההנאה הביתה. 

הדבר הראשון: עצרו לרגע וחשבו- אילו הורים אתם רוצים להיות ומה אתם רוצים ללמד את ילדכם?

דור ההורים כיום נקרא 'דור מפצה'- ההורים שלנו שמרו על דיסטאנס וגבולות קשוחים יחסית, ולכן כדור בחרנו לתת לילדים שלנו את כל מה שלא קיבלנו.
כך לדוגמה, בחרנו להיות חברים של הילדים, דבר שיצר מצב בו הורים רבים מפחדים מתגובות ילדיהם (ובתמורה הילדים גדלו בהבנה שהם אלו שמחליטים ולכן קשה להם לקבל מצב שונה). באופן דומה, בחרנו לתת לילדים שלנו ולפנק אותם יותר ממה שנתנו לנו ופינקו אותנו. באופן כזה, נוצר מצב בו הילדים רגילים לקבל הרבה ממה שהם רוצים ולהיות פחות עצמאיים ולכן קשה להם לקבל מצב שונה. 

אתם מבינים אם כך, שלנו כהורים יש משמעות רבה לאופן שבו הילדים תופסים את העולם, את הסדר המשפחתי, את היכולת והצורך לדחות סיפוקים או לקבל סירוב כאפשרות סבירה לבקשותיהם ועוד. לכן, דבר ראשון עצרו וחישבו- אילו הורים אתם רוצים להיות ומה אתם רוצים ללמד את ילדכם?

התאימו את הדרך שלכם לבחירה שלכם 

הדבר השני החשוב הוא להיות עקבי ותואם לבחירה ההורית. מה זה אומר? אם בחרתם שאתם רוצים ללמד את ילדכם להיות קשובים, לכבד, לדעת לקבל סירוב, לדבר ברוגע, לא לצעוק וכדומה- התנהגו בהתאם. ההתנהגות כוללת גם את המודלינג שלכם, הדוגמה האישית שאתם נותנים לילדכם וגם את מה שאתם מבקשים מהם או מלמדים אותם. כך לדוגמה, אתם לא יכולים לבקש מילדכם לא לצעוק או לא להקניט אחרים, אם אתם עושים זאת בעצמכם. ולא, זה לא צריך לבוא קודם מהילדים- אנחנו המבוגרים האחראיים ולכן אנחנו נותנים את הדוגמה קודם. זכרו שהילדים שלכם עדיין צעירים, הם בתהליך למידה ולכן אנחנו כהורים עדיין מלמדים ומעצבים אותם.  

באופן דומה, אם אתם רוצים ללמד אותם דחיית סיפוקים- אל תקנו להם כל-כך הרבה, אל תתנו להם הכל ודעו להגיד לא ולא לשנות את דעתכם כמה רגעים אחרי שהבכי או הנדנודים מתחילים. 

שלוש: קבעו כללים וגבולות והיו ברורים ועקביים

אנחנו כבני אדם זקוקים לגבולות בכדי לצמוח. אמרו זאת מאות חוקרים לפניי וזהו אחד הדברים החשובים ביותר שאתם צריכים לזכור. קבעו 4-5 גבולות ועמדו עליהם. שימו גבולות בצורה מכבדת, אך ברורה. אתם לא צריכים לצעוק, להרים יד או להקניט את הילדים כדי שהם יקשיבו. רק היו ברורים ועקביים. הילדים שלכם ילמדו את הדרך החדשה שאתם רוצים להוביל את הבית בה, רק אם תהיו ברורים, מכבדים ועקביים. זכרו את המטרה ופעלו בדרך שתקדם אותה: בלי צעקות- כי אתם לא רוצים שהילדים יצעקו, בלי הקנטות- כי אתם לא רוצים שהילדים יקניטו ועם סבלנות בידיעה שלמידה לוקחת זמן.

מרגישים שהקשיים נובעים מקשיים משמעותיים יותר אצל ילדכם? מוזמנים להתייעץ.  

 
קורל שחר, יועצת חינוכית ומשפחתית (בעלת M.A ולקראת קבלת הדוקטורט בתחום מטעם אוני' תל-אביב), מומחית קשב, בעיות והפרעות התנהגות
– מדריכה פדגוגית, סמינר הקיבוצים
– מרצה בתואר שני וחוקרת, מל"א
– מנחת השתלמויות בבתי ספר ובפסג"ה, משרד החינוך 
 
קליניקה: מודיעין
– מטפלת בהפרעת קשב ולקויות למידה
–  מטפלת בחרדות, בעיות רגשיות והתפרצויות זעם אצל ילדים